"הפוליטיקה של החלום" – דיון בפגיעה מינית במשפחה בעקבות פסק דין בני שמואל

קהילת משפחה: יו"ר משותפות: פרופ' סילביה פוגל ביז'אוי, פרופ' אורלי בנימין

קהילת מגדר: יו"ר משותפים: ד"ר מיטל עירן יונה, ד"ר נדב פרץ וייסוידובסקי

של האגודה הסוציולוגית הישראלית

המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בר אילן

"הפוליטיקה של החלום"

דיון בפגיעה מינית במשפחה בעקבות פסק דין בני שמואל

 

באוקטובר 2014 הרשיע בית המשפט העליון את בני שמואל באונס בתו, בהיותה ילדה.

הסיקור התקשורתי של מקרה זה התמקד בחלום שחלמה הבת בבגרותה, שחשף זיכרונות מודחקים. בעקבות הרשעה זו, פרסמו 47 חוקרים ומדענים מתחום הפסיכולוגיה, חקר המוח ומחקר זיכרון גילוי דעת היוצא נגד הסתמכות על זיכרונות מודחקים כראיה קבילה משפטית.

ביום עיון משותף לקהילות משפחה וקהילת מגדר של האגודה הסוציולוגית הישראלית,ובחסות המחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה אוניברסיטת בר אילן, נבקש לדון בסוגיה החשובה והכואבת של פגיעה מינית במשפחה, ולהרחיב את הדיון הציבורי אודות ההרשעה בעקבות זיכרונות מודחקים, בעקבות פסק דין בני שמואל.

09:00-09:30 התכנסות
09:30-11:00 מושב 1: פגיעה מינית במשפחה
יו"ר המושב: ד"ר ענת גור
  עו"ד ליאת קליין, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל
  ד"ר טליה אתגר, עלם
  ח"כ מירב מיכאלי
  דורית אברמוביץ
11:00-11:30 הפסקת קפה
11:30-13:00 מושב 2: דיאלוג סביב גילוי הדעת בעקבות פסק דין בני שמואל
יו"ר המושב: עו"ד מייסא ארשיד
  פרופ' בני בית הלחמי, אוניברסיטת חיפה
  פרופ' מאיה בר הילל, האוניברסיטה העברית
  פרופ' אלי זומר, אוניברסיטת חיפה
  רוני בן כנען, מרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית תל אביב
  השופטת בדימוס סביונה רוטלוי

 

Share
Categories: כללי Tags:

משרת אב – האמנם?

7 אוגוסט, 2012 10 תגובות

להיות הורים זה דבר נהדר. מורכב אמנם, אך מדובר בפלא של ממש. תשעה חודשים של המתנה, התרגשות וחששות אשר מתנקזים ללידה ואחריה- אין דבר שנראה כיום אתמול. בהיוולד הנולד הרך הוא משנה את הסטטוס של יוצריו, את האישה- לאם, את הגבר- לאב. על ההורים מוטלת אחריות גדולה. כעת, יש צורך לדאוג להתפתחותו וצרכיו של התינוק וכן להתחשב בלוח הזמנים (הצפוי והבלתי צפוי) שהוא מכתיב. לרוב, ניתן להבחין כי האב ממשיך בעבודתו בעוד שהאם משתלבת בשנית במעגל העבודה לאחר חופשת הלידה. לעיתים האם מקטינה את היקף משרתה כדי להיות פנויה לטיפול בילדיה. למרות ששני ההורים עובדים לפרנסתם ישנם מקרים בהם הדרישות התעסוקתיות מהן שונות כאשר ניתן יחס מועדף לאם, אך מה בנוגע לאב?

על פי התקשי"ר (תקנון שירות המדינה) זכאית עובדת מדינה לקיצור יום עבודתה עם חזרתה מחופשת הלידה ולתשלום עבור שעות נוספות במידה והיא נשארת לעבוד מעבר לאותן שעות יום העבודה המקוצר ("משרת אם"). אב שעובד במגזר הציבורי אינו זכאי לקבל הטבה זו (למעט מקרה בו שני ההורים הינם עובדי מדינה והאם לא מנצלת את זכאותה).לעומת זאת, מבחינה חוקית ישנו חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אשר אוסר על אפליה בתנאי עבודה . לא מובן כיצד חוק זה וההתייחסות לאב עובד דרים בכפיפה אחת.

שוטר שהינו אב לילדים קטינים ביקש לממש את הזכות לקיצור יום עבודה. מאחר ובקשתו נדחתה הוא תבע את המדינה. האב טען כי אשתו עצמאית ועובדת שעות רבות והוא מעוניין להגיע לביתו מוקדם לטפל בילדיו. התביעה נעשתה לאור חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה אשר מציין כי לאב עובד ישנן זכויות בקשר להורות. בית הדין לעבודה בתל אביב פסק בשנת 1999 לטובת השוטר. השופטת חגית שגיא טענה בפסק הדין כי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ביקש להעניק זכויות הוריות הקיימות בחקיקה לכל אחד מבני הזוג כך שכל אחד מהם יוכל לשאת באחריות לטיפול בילדים. החוק מעניק לאישה זכות יתר לבחור אם היא זו שתנצל את זכות ההורות ותעבוד פחות שעות או שבן זוגה ינצל את הזכות לטפל בילדים בעוד היא עובדת שעות ארוכות יותר . הרשו לי לחזק את ידיה של השופטת, גם אב זכאי לקבל את ההטבה ללא קשר אם אשתו עובדת מדינה. במדינתו זכות אבות זו טרם הוסדרה מזה שנים רבות, וזהו אינו מקרה יחיד בו אב נדרש להגיש תביעה בעניין זה.

בניגוד למדינת ישראל, במדינות רבות ישנה התייחסות חוקתית לאב ולאם כיחידה הורית שווה מבחינה תעסוקתית. בהולנד, למשל, החוק קובע כי לעובדים מותר לקצר את שבוע העבודה ללא נימוק. המטרה העיקרית היא לאפשר להורים לילדים קטנים לעבור לשבוע עבודה של ארבעה ימים. בדומה לכך, גם בדנמרק ובבריטניה מנסים להקל על ההורים העובדים. בדנמרק ישנו הסדר המכונה "בנק שעות" המאפשר גמישות בשעות העבודה ובבריטניה החוק קובע כי זכותם של הורים עובדים לילדים צעירים לבקש לעבוד בשעות עבודה גמישות ובחלקיות משרה. שוודיה אף מגדילה לעשות ומאפשרת להורים להשתמש בשעות של שלושת החודשים האחרונים של החופשה ההורית אשר הם זכאים לה לאחר לידה (בהיקף של כשנה), על מנת להפחית את שעות העבודה השבועיות של אחד מהם, ועדיין לקבל שכר גבוה בתמורה להיקף משרה נמוך יותר. המדיניות המתוארת לעיל מעודדת שילוב ואיזון של עבודה ומשפחה ומכירה בחשיבות של הנוכחות והמעורבות של ההורים ללא אפליית אבות.

מחקרים מראים כי נוכחות ומעורבות האב בחיי ילדיו חשובה מעין כמוה, חיונית ובעלת ערך מוסף. נמצא כי ככל שהאב נמצא יותר עם הילד כך היכולת האמפטית של הילד גבוהה יותר. נוסף על כך, נמצא כי סגנון המשחק של האב שונה מהאם, הוא פיזי יותר (הנפת הילדים באוויר למשל) ופחות מילולי או רגשי. האב ישתמש במשחק כדי ללמד את הילד התנהגויות של אומץ, סקרנות וחקרנות. לסגנון המשחק האבהי חשיבות רבה אשר מהווה את החלק המשלים לסגנון המשחק האימהי. כמו כן נמצא כי לאבות יש השפעה מרחיקת לכת על הישגי הילדים בבית הספר, וכאשר הם מעורבים בלימודים, הילדים משיגים ציונים גבוהים יותר ומגלים שביעות רצון גבוהה יותר מבית הספר. בממוצע נמצא כי ילדים זוכים להצלחה רבה יותר כאשר שני ההורים חמים ומעורבים.

כיום הן הגבר והן האישה תורמים למשפחה בכך שהם יוצאים לעבוד, אך לא די בכך. הגבר זכאי להיות שווה זכויות לאישה גם בזכותו להורות. האבות מהווים חלק בסיסי בתא המשפחתי ועל כן מגיעה להם אפשרות בחירה כפי שמקבלות האימהות. בחירה זו הינה זכות ולא חסד. במידה וההורים ינהלו חיים מאוזנים, הרווח יהיה גדול יותר מזה של אדם שמתמסר רק לעבודה או רק למשפחה. לפיכך, ישנה חשיבות אדירה לכך שלצד "משרת האם" הקיימת תתקיים גם "משרת אב", ויפה שעה אחת קודם!

Share

שרית סופרין היא עובדת סוציאלית וסטודנטית לתואר שני בביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב

כל הרשומות מאת

האומנם שוויון? או שמא "מובסות כפולה"…

"חג גאווה שמח גם לך חמודה…כי לכל אחד יש סיבה על מה להיות גאה". את התשובה הזו קיבלתי מחברה בפייסבוק לאחר שאיחלתי לה חג גאווה שמח. כן, היא לסבית, וחודש יוני הוא החודש בו היא וכל בני קהילת הלהט"ב בארץ ובעולם חגגו את חג הגאווה, את מי שהם ואת אהבתם. לא יודעת מדוע, אך תגובתה המשיכה להדהד בי. תגובתה גרמה לי לחשוב שאולי זו ההזדמנות לכל אדם באשר הוא לחשוב מי הוא, מה הוא ועל הסיבות בגינן הוא מתגאה.

כעובדת סוציאלית הלומדת לתואר השני, התבוננות ביקורתית הפכה לדרך קבע בהסתכלותי על נושאים ותחומים שונים הסובבים את חיי. רבים וטובים ממני הראו את המחירים אותם משלמות נשים בגין היותן נשים. בין אם בהבדלי שכר בין גברים לנשים העובדים באותו תפקיד ובין מציאת איזון, אם בכלל, בין עבודה לקריירה, בהשוואה לגברים ששוחררו מנטל זה. למרות היותי אישה "מובסת" אני חייבת להודות על "מזלי הטוב" שאני סטרייטית ולא לסבית. כי המציאות והמדיניות החברתית מקבעת נשים לסביות בעמדה נחותה יותר, הגורמת להבסה כפולה – בשל היותה אישה ובשל היותה לסבית.

לא רחוק היום בו אקים משפחה משלי. כאם מובטחות לי ולבן זוגי זכויות מאוד ברורות, טבעיות, המתקבלות באופן אוטומטי. בן זוגי ואני נוכל לבחור מי יצא לחופשת לידה, בן זוגי ייחשב אוטומטית כאב וסביר מאוד להניח שהוא יתגאה בהפיכתו לאב, יצעק זאת בקול חוצות, ומכל עבר יישמעו קריאות "מזל טוב גבר", בתוספת שי ופינוקים הניתנים לאב הגאה והנרגש. אך אם חשבתם לעצמכם שגם חברתי הלסבית תהנה מזכויות טבעיות אלו אז טעיתם ובגדול!

ואולי כאן כעובדת סוציאלית, האמורה לייצג מדיניות וממשלה, וכאישה בחברה הישראלית אני שואלת את עצמי האם באמת יש לנו במה להיות גאים? החוק הישראלי אינו מכיר בזוגיות חד- מינית ובכלל בהורות חד-מינית. ההכרה מתקבלת דרך הדלת האחורית של מערכת המשפט, ולא ניתנת לה הבמה הראויה בחוק, דבר המחזק ומשמר את תפיסת החריגות של אותם זוגות. בת הזוג של היולדת הלסבית לא מקבלת, בדומה לאב הסטרייט, את הזכות לצאת לחופשת לידה, במקום עבודתה לא יצאו בקריאות שמחה והילולה כשייוודע דבר הפיכתה לאם, ואם כל זה כשלעצמו אינו הוגן ומעורר כעס, נדרש מאותה בת זוג להגיש פנייה מסודרת למדינה להכרתה כאפוטרופוסית וכאימא מאמצת (כן כן מאמצת) של הילד, (בניגוד לאב הסטרייט המקבל זאת מיד בתום הלידה), הן הביאו את הילד יחד לאחר החלטה משותפת, מתוך מקום אוהב, המוכן ורוצה לצמוח ולהקים תא משפחתי, האין די בכך?

לפני מספר שבועות העיתונות עסקה בהמלצות הוועדה, שאישרה פונדקאות לזוגות חד מיניים. אין ספק שיש בכך מן התקדמות אך התבוננות בפרטים הקטנים, מגלה כי שוב המדינה נמנעת מלתת שוויון מלא. אמנם ממליצים על התרת פונדקאות לזוגות חד מיניים בארץ, אך בניגוד לזוגות הטרוסקסואליים, אין לשלם כסף לאישה הפונדקאית, מה שיגרום לאותם נשים פונדקאיות לחשוב לאלו משפחות הן יעדיפו להשכיר את רחמן, כפי שנאמר "כסף יסנוור עיני חכמים". כל הכבוד על ההמלצות אך למה סייג זה קיים רק בזוגות חד מיניים? סייג זה מביא לתקיעת גלגלים ולעצירה מכוונת של רכבת דוהרת.

אז מה עושים? איך עוברים מדיבורים על שוויון למעשים שיובילו לשוויון? איך גורמים לכך שאותן נשים לסביות לא יובסו פעמיים, גם בשם היותן נשים וגם בשם היותן לסביות? אין בידיי תשובות לשאלות אלו, אך אין לי ספק כי השיח הקיים היום אינו מאפשר פתיחות אמתית, ויש חוסר רצון ליצור שינוי ולהבין כי מגיעות זכויות טבעיות ושוות לזוגות החד מיניים.

בואו נסתכל למציאות בעיניים; מדינת ישראל בשנת 2012 היא ברובה בעלת מדיניות מפלה והומופובית, המסווה את עצמה מאחורי מספר חברי כנסת הבאים למצעדי גאווה, במימון קמפיין של תיירות גאה וביציאה בסלוגנים ומלחמות להיות חלק מאותו עולם מערבי נאור ופתוח חברתית. כדאי שמקבלי ההחלטות יתחילו לתת לאותם אנשים את היכולת לממש את הרצון הטבעי להקמת תא משפחתי, ללא סייגים מגבילים ובאותה שוויוניות, תמיכה וזכויות הניתנים לזוגות סטרייטים. יש להכיר בעובדה שנשים הן עם מובס ולמרות ההתקדמות הרבה עדיין, הנשים הן אלו המשלמות מחירים כבדים יותר מאשר גברים, ובכלל נשים לסביות משלמות מחיר כפול ומשולש. אל לנו לעצור ולנוח על זרי הדפנה עד שנשיג את השוויון המיוחל, שיתיר אותנו הנשים מהכבלים המונעים מאתנו להיות גאות וחופשיות.

Share

אסתי נועה ויזל היא עובדת סוציאלית, סטודנטית לתואר שני בעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל-אביב.

כל הרשומות מאת

סיכום מושב קהילת מגדר בכנס האגודה הסוציולוגית

סיכום  מושב קהילת מגדר בכנס האגודה הסוציולוגית

27.2.2012

יו"ר: ד"ר מיטל עירן יונה, ד"ר יוכי שלח

 

כמסורת הכנס הסוציולוגי, גם בכנס ה-43 של האגודה הסוציולוגית הישראלית, שנערך בפברואר 2012 באירוח האוניברסיטה העברית, בירושלים, נערך מושב של קהילת מגדר.  נושא המושב השנה היה: לחקור מגדר בישראל.

אנו מבקשות להודות למרצות שנענו לאתגר שהצענו והציגו במושב סדרת ההרצאות מצוינות: פרופ' חנה הרצוג, ד"ר ענת הרבסט, ד"ר אורלי בנימין, ד"ר מנאר חסאן וד"ר חנה ספרן.

יחסי מגדר בישראל התעצבו לאורך השנים בזיקה לאפיוניה הייחודיים של החברה הישראלית: הקבוצות החברתיות, האתניות והלאומיות המרכיבות אותה (על השסעים והזיקות שביניהן), ההיסטוריה של העם היהודי בישראל ובתפוצות והיסטורית הסכסוך היהודי-ערבי באזורנו, האידיאולוגיה הלאומית שלאורה צמחה החברה הישראלית, התרבות והערכים המאפיינים את הקבוצות האתניות והלאומיות השונות המרכיבות אותה, וכיו"ב.

חקר המגדר בישראל הלך והתרחב בשני העשורים האחרונים,  במקביל נפתחו בעשור האחרון תוכניות ללימודי מגדר ברוב האוניברסיטאות ובחלק מהמכללות בישראל, והנושא נחקר בראייה אינטר- דיספלינארית, מתוך הכרה במגדר לא רק כקטגוריה לניתוח אלא "כמשטר דעת וסדר חברתי ממוגדר"[i] החודר אל כל תחומי החיים החברתיים ומבנה אותם.

לצד קורפוס הולך ומתרחב של מחקר והגות  פמיניסטית שנכתב ברובו במערב, הצטבר בשני העשורים האחרונים בסיס ידע נרחב על ההקשר הישראלי, בתוכו מחקרים הבוחנים את יחסי מגדר במשפחה, בשוק העבודה, במערכת החינוך, בפוליטיקה, בזירת המשפט, בספרות ובקולנוע, בתקשורת ועוד. מחקרים אלו מבקשים לנתח את הסדר המגדרי הקיים בישראל ולהצביע על ההתנסויות המגדריות השונות של נשים ממעמדות  שונים ומקבוצות אתניות, דתיות ולאומיות שונות בישראל.

במושב זה ביקשנו לבחון את השאלה – מה ייחודי בהקשר הישראלי של חקר המגדר, ובהתייחס לכך מה המשמעות של לחקור מגדר בישראל?

השאלה שעמדה במוקד מושב זה הינה כיצד מעצב ההקשר הישראלי הייחודי את יחסי המגדר בחברה הישראלית, כפי שאלו באים לידי ביטוי בזירות חברתיות שונות, ואילו אתגרים/שאלות מזמן ההקשר המקומי – לחוקרות וחוקרי מגדר בישראל?

 סיכום המושב:

כל אחת מההרצאות, האירה פן אחר של הנושא שעמד במרכז המושב ופקחה את עינינו באשר לאופנים בהם נוצרו ומתעצבים יחסי מגדר בהקשר הישראלי, ועל ייחודיותו של ההקשר הישראלי בעיצוב יחסי המגדר.

הרצאותיהן של פרופ' חנה הרצוג וד"ר מנאר חסן בחנו את שורשי המשטר המגדרי בחברה הישראלית  כממוקמים בתהליכים היסטוריים שהתרחשו בתקופת היישוב ולאחר הקמתה של מדינת ישראל. פרופ' חנה הרצוג הצביעה על מיסוד הרבנות הראשית במהלך שנות ה 20' – כתהליך שהוביל למיסוד בחוק של קטגוריות מגדריות ואתניות והפך את המבנה הפטריארכאלי ואת כפיפות הנשים לגברים לחלק בלתי נפרד מכינון הסדרי הישוב היהודי ולימים המדינה.

ד"ר מנאר חסן, הצביעה על תהליכי דה-אורבניזציה שעברה החברה הפלסטינית מאז הקמתה של המדינה וביקשה לקשור בינם לבין שינויים חברתיים, בתוכם: התחזקות המערכת הפטריארכאלית-חמולתית, נסיגתן של הנשים הפלסטיניות אזרחיות מדינת ישראל מרוב הפעילות הציבורית, ושינוי לרעה ביחסי מגדר.

הרצאותיהן של ד"ר אורלי בנימין וד"ר ענת הרבסט, עסקו בהווה. שתיהן קשרו בין תהליכים של גלובליזציה והשפעה של האידיאולוגיה הנאו-ליברלית – על ישראל, לבין מעמדן של נשים עובדות בישראל בת זמננו.

ד"ר אורלי בנימין, בחנה כיצד תהליכים אלו, פוגעים בצורה שיטתית בהישגי תנועת הנשים ותנועות העובדים בישראל. אורלי קוראת לחוקרות מגדר בישראל לחשוף את המפגש בין המוסדי והאישי המתרחש בהקשר של הנאו-ליברליזציה, כאמצעי להבין כיצד פועלים דיכויים מוצלבים ותהליכי רה-מיגדור בעולם העבודה והכלכלה הישראלית. לאור דבריה ביקשה אורלי לבחון אילו אתגרים  מזמן ההקשר המקומי – לחוקרות וחוקרי מגדר בישראל?

ד"ר ענת הרבסט בחנה את האופן שבו משפיעה האידיאולוגיה הנאו-ליבראלית על עיצוב תפיסות חברתיות, בישראל של שנות האלפיים. דרך המקרה של מאבק האמהות החד הוריות , ענת עמדה על האופן שבו מדיניות המדינה כלפי המשפחה מכוננת קטגוריות ממוגדרות. ההשוואה למקרה האמריקאי האירה את ייחודיות ההקשר הישראלי.

ד"ר חנה ספרן, הסיטה את המבט שלנו מחקר המגדר-  לשאלה אודות לימודי מגדר, עצם קיומם ומשמעותם בהקשר המקומי. דרך בחינת ההיסטוריה של התחום מחד, ומצבם של לימודים אלו באקדמיה היום, מאידך, ביקשה חנה להאיר שאלות מוסריות ותיאורטיות הנוגעות לעצם קיומם של לימודי מגדר בתוך עולם אקדמי, כאשר הם עוסקים במידה רבה בערעור בסיס הידע שלו, וביציאה כנגד הסדר החברתי והמגדרי הקיים, שהאקדמיה מהווה חלק בלתי נפרד ממנו.

לסיכום, הרצאות השונות שהוצגו במושב  – הביאו לידי ביטוי תובנות חשובות באשר לאופני הייצור והמיסוד  של המשטר המגדרי בהקשר הישראלי, כמו גם ציינו כיווני מחקר חשובים לחוקרות מגדר, ושאלות שחשוב שימשיכו וישאלו בחוגים ובתוכניות ללימודי מגדר בישראל, ולא רק בהם.

בהזדמנות זו אנו מבקשות להודות לכל מי שאפשר את קיומו של יום העיון הזה: לבית הספר לאמנויות של סמינר הקיבוצים, על האכסניה והעזרה הרבה; לאגודה הסוציולוגית הישראלית שמשמשת לנו בית אקדמי נוסף; למרצים ולדוברים שהיו מרכזו של יום העיון; לכם, קהל החוקרות והחוקרים שבאו לשמוע; ולבסוף, לסטודנטיות רעות חג'ג', רעות גורג'י וטל נמני, שתרמו זמן ומאמץ לקיומו של יום זה.

 

ובאשר להמשך:

קהילת מגדר פועלת במהלך כל השנה באמצעות מספר במות. אנחנו מזמינות אתכן להשמיע את קולכן מעל הבמות השונות של הקהילה : לפרסם רשימות בבלוג קהילת המגדר, לכתוב על הקיר של דף הפייסבוק שלנו ולצייץ בטוויטר.


[i] כפי שטענו דפנה יזרעאלי, אריאלה פרידמן, הנרייט דהאן-כלב, חנה הרצוג, מנאר חסן, חנה נוה וסילביה פוגל-ביז'אוי, במבוא לספרן החשוב:"מין, מיגדר פוליטיקה", אשר עסק בנשים בישראל מנקודת מבט אקדמית-פמיניסטית וביקש להצביע על אופיו הייחודי של המשטר המיגדרי בישראל. הספר יצא לאור בשנת 1999, בהוצאת קו אדום,הקיבוץ המאוחד.

Share

כתב עת חדש: "מגדר" – קול קורא

| מגדר הוא כתב עת דיגיטלי רב תחומי ורב תרבותי, המוקדש לשיח על  מגדר ופמיניזם, ויוצא בחסות קהיליית המגדר של האגודה הסוציולוגית הישראלית. מטרתו ליצור ממשק רב מימדי של מחקרים ופרסומים אקדמיים ושל טקסטים ועבודות אמנות ותרבות, לשמש במה להפצה ולהעשרה של השיח המגדרי והפמיניסטי בשפה העברית ולהעלות את המודעות לנושאים אלה בקהילה.

| בחלקו האקדמי של מגדר יפורסמו מאמרים ומחקרים של חוקרות וחוקרים העוסקים בסוגיות של פמיניזם ומגדר בתחומים מגוונים כגון סוציולוגיה, פסיכולוגיה  תקשורת, כלכלה, משפט, ספרות, קולנוע  רפואה ועוד, ובמגוון מתודות מחקריות. טרם פרסומם יעברו מאמרים אלו  שיפוט עיוור כמקובל בכתבי עת אקדמיים. כן יפורסמו בו מעת לעת רשימות ביקורת קצרות על ספרי עיון שיצאו לאור, בעברית או באנגלית.

| בחלקו השני של מגדר יפורסמו מסות ורשימות, וזאת במטרה להרחיב ולהעמיק את גבולות השיח אל מעבר לשיח המחקרי.

| בחלקו השלישי של מגדר יוצגו יצירות מקוריות מתחום הספרות והאמנויות הוויזואליות, שיעשירו את מרחב השיח.

| הבחירה בפורמט דיגיטלי היא בחירה אידיאולוגית  ומעשית כאחת. המהדורה הדיגיטלית תאפשר קישוריות, שיתופיות וזמינות לכל ותוציא את העיסוק האקדמי והיצירתי בענייני פמיניזם ומגדר אל מחוץ לספריות האקדמיות – אל הציבור הרחב. את כתב העת ניתן יהיה להוריד בשלמותו כקובץ PDF אל המחשב ומחשבי הלוח (טאבלטים, אייפד) של הקוראות והקוראים.

| עורכות מגדר: ד"ר אורלי צרפתי (המכללה האקדמית עמק יזרעאל), ד"ר יוכי שלח (בית הספר לאמנויות של מכללת סמינר הקיבוצים).

| מועצה אקדמית (בסדר אלפביתי): פרופ' חאולה אבו בכר, ד"ר יעקב אזואלוס, פרופ' מימי אייזנשטדט, ד"ר דליה לירן אלפר, פרופ' סלביה ביז'אווי, ד"ר אורלי בנימין, פרופ' יפה ברלוביץ', ד"ר טל דקל, ד"ר עופר נור, פרופ' משה סמיונוב, ד"ר מיטל עירן יונה, ד"ר חנה קהת, ד"ר תמי קרני.

קול קורא לכתב עת : "מגדר"

 

 

 

Share

הזמנה ליום עיון: "מחאה חברתית ומנהיגות נשית"

להזמנה המלאה ולפרטים נוספים:

הזמנה ליום עיון מחאה חברתית ומנהיגות נשית4

Share

קול קורא לכנס ה-43 של האגודה הסוציולוגית הישראלית

 

image

 

למסמך המלא: אנא לחצו כאן

Share

קול קורא: תמיכה בחוקרים וחוקרות

clip_image001

לרשימת הקולות הקוראים באתר

לחוקרות ולחוקרים שלום רב,

 

The New Scholars Program supports projects to help early- to mid-career women scientists balance family responsibilities with demanding academic careers. New Scholars seeks to actively address the attrition rate of talented women scientists caused by work-life balance issues. The Foundation provides one, two and three year grants to STEM institutions and organizations actively working towards a more equitable academia by:

· Encouraging networking and collaborations among institutions and/or across STEM disciplines in ways that support the challenges of faculty and staff with family responsibilities.

· Developing and implement strategies for advocacy and policy development to advance knowledge, awareness, and application of programs to retain, recruit and develop women in science.

· Enabling scientists to attend conferences, meetings, workshops and symposia that are critical to the development of a career in science by helping them with childcare and other family responsibilities when attending scientific gatherings.

·

· Proposals are welcome for single-year grants in amounts between US$5,000 to US$50,000.

· Proposals will be accepted for multi-year programs (up to three years) for grant amounts of US$5,000 to US$50,000 per year.

 

 

מועד אחרון להגשת תקצירים:  15.9.2011

להלן הקול הקורא המלא.

בברכה

מרב בכר רייז

 

רשויות המחקר וההוראה

המסלול האקדמי המכללה למנהל

טלפון – 03-9635733

פקס – 03-9634033

clip_image002

P חשבי לפני הדפסה

אתר רשות המחקר

Share

קול קורא: מושב קהילת מגדר בכנס האגודה הסוציולוגית

קול קורא:
מושב קהילת מגדר בכנס האגודה הסוציולוגית
יו"ר: מיטל עירן יונה, יוכי שלח

כמיטב המסורת בכנס הסוציולוגי, גם בכנס הקרוב יערך מושב של קהילת מגדר.
נושא המושב השנה יהיה
:
לחקור מגדר בישראל
יחסי מגדר בישראל התעצבו לאורך השנים בזיקה לאפיוניה הייחודיים של החברה הישראלית: הקבוצות החברתיות, האתניות והלאומיות המרכיבות אותה (על השסעים והזיקות שביניהן), ההיסטוריה של העם היהודי בישראל ובתפוצות והיסטורית הסכסוך היהודי-ערבי באזורנו, האידיאולוגיה הלאומית שלאורה צמחה החברה הישראלית, התרבות והערכים המאפיינים את הקבוצות האתניות והלאומיות השונות המרכיבות אותה, וכיו"ב.
חקר המגדר בישראל הלך והתרחב בשני העשורים האחרונים .
במקביל נפתחו בעשור האחרון תוכניות ללימודי מגדר ברוב האוניברסיטאות ובחלק מהמכללות בישראל, והנושא נחקר בראייה אינטר דיספלינארית, מתוך הכרה במגדר לא רק כקטגוריה לניתוח אלא "כמשטר דעת וסדר חברתי ממוגדר" החודר אל כל תחומי החיים החברתיים ומבנה אותם.

לצד קורפוס הולך ומתרחב של מחקר והגות  פמיניסטית שנכתב ברובו במערב, הצטבר בשני העשורים האחרונים בסיס ידע נרחב על ההקשר הישראלי, בתוכו מחקרים הבוחנים את יחסי מגדר במשפחה, בשוק העבודה, במערכת החינוך, בפוליטיקה, בזירת המשפט, בספרות ובקולנוע, בתקשורת ועוד. מחקרים אלו מבקשים לנתח את הסדר המגדרי  הקיים בישראל ולהצביע על ההתנסויות המגדריות השונות של נשים ממעמדות  שונים ומקבוצות אתניות, דתיות ולאומיות שונות בישראל.
במושב זה ננסה לבחון את השאלה
מה ייחודי בהקשר הישראלי של חקר המגדר, ובהתייחס לכך מה המשמעות של לחקור מגדר בישראל?


השאלה שתעמוד במוקד מושב זה הינה כיצד מעצב ההקשר הישראלי הייחודי את יחסי המגדר בחברה הישראלית, כפי שאלו באים לידי ביטוי בזירות חברתיות שונות, ואילו אתגרים/שאלות מזמן ההקשר המקומי – לחוקרות וחוקרי מגדר בישראל?

הצעות אנא שלחו לוועדה האקדמית של הכנס וכן עותק לד"ר מיטל עירן-יונה:  meytalej@gmail.com או לד"ר יוכי שלח: yochy.shelach@gmail.com

בינתיים, אנחנו מזמינות אתכן להשמיע את קולכן מעל הבמות השונות של הקהילה : לפרסם רשימות ב
בלוג קהילת המגדר, לכתוב על הקיר של דף הפייסבוק שלנו ולצייץ בטוויטר.

כמו כן,
אנו מנצלות את ההזדמנות להודות מכל הלב לנדב פרץ, שמתחזק את הבלוג של הקהילה.
Share

המאבק הפמיניסטי בישראל לאן? קול קורא למאמרים

המאבק
הפמיניסטי בישראל לאן?

קול קורא למאמרים

כותבות וכותבים מכל תחומי המחקר מוזמנים להגיש מאמרים לגיליון מיוחד של כתב העת "משפט וממשל" שיוקדש לנושא
"המאבק הפמיניסטי בישראל לאן?"

"המהפכה הנשית הושלמה" הכריז בחגיגיות המגזין "אקונומיסט" לפני כשנה וסימן את המאה העשרים כמאה המשמעותית ביותר מבחינת קידום מעמדן של נשים. אולם, רבים אחרים מציגים נתונים פסימיים בהרבה ביחס למצב אי השוויון המגדרי בחברה והמכשולים המשמעותיים בדרך למיגורו.

מטרתו של גיליון נושאי זה היא לנסות לעשות סיכום ביניים ביחס להישגיו וכישלונותיו של המאבק הפמיניסטי בישראל ולהצביע על
האתגרים המרכזיים בקידום השוויון המגדרי בפתח המאה העשרים ואחת.  הכוונה היא להתמקד בעיקר בתפקידו (ההיסטורי, העכשווי והעתידי) של המשפט בהקשר של המאבק הפמיניסטי, אך גם להציג פרספקטיבות ותובנות מדיסציפלינות אחרות – סוציולוגיה, היסטוריה, קרימינולוגיה, עבודה סוציאלית ועוד.

הגיליון יעסוק בשאלות כגון:

  • עד כמה יכול וצריך המשפט לשמש כלי מרכזי במאבק לשוויון מגדרי?
    מהי מידת ההשפעה שהייתה בפועל לשיח הפמיניסטי על עיצוב השדה המשפטי ועל שינויים חברתיים בנושאים שונים  כגון שוק העבודה, משפחה, פוליטיקה, צבא, אלימות, מלחמה ושלום, בריאות ופריון, הורות, ועוד.
  • האם הצליחו מאבקים פמיניסטיים קונקרטיים  לקדם את השוויון המגדרי בחברה?
  • מהם הכישלונות של המאבק הפמיניסטי בישראל?
  • כיצד ראוי להגדיר שוויון מגדרי בפתח המאה העשרים ואחת וכיצד הגדרה זו צריכה להשפיע על סימון יעדי המאבק הפמיניסטי?
  • אתגרי העתיד של המאבק לשוויון מגדרי;
  • דילמות פמיניסטיות הנגזרות מהשסעים וההבדלים בתוך קבוצת הנשים;
  • גברים, גבריות ושוויון מגדרי;
  • פרספקטיבות משוות: לקחים ממדינות אחרות ומהמשפט הבינלאומי.

את המאמרים המלאים יש להגיש עד ליום 1 לדצמבר 2011. המאמרים יהיו כפופים להליך השיפוט הרגיל כמקובל ב"משפט
וממשל". ניתן ורצוי להתייעץ ביחס למאמרים פוטנציאליים עם העורכת.

ד"ר נויה
רימלט, העורכת הנכנסת של "משפט וממשל", nrimalt@law.haifa.ac.il

Share
FireStats icon ‏מריץ FireStats‏