מגדר וחברה בישראל

תקציר של מאמר שהתפרסם באסופה 'לאחותי'. אנו מביאים אותו פה לנוחות הציבור.

סוגיית הייצוג של נשים מזרחיות וערביות באקדמיה נעדרת מהמחקר, הכתיבה, השיח והפעולה הפמיניסטיים. מאמר זה בא להציג במונחים כמותיים את שיעורן של נשים מזרחיות בדרגות העליונות של פרופסור חבר ופרופסור מן המניין.
מהממצאים עולה שהפרופסוריות המזרחיות, בדומה לכלל הנשים המזרחיות בישראל, מרוחקות ממוקדי העוצמה והכח, כבשאר התחומים הקרייריים, כשהן מתאפיינות בתת-ייצוג ונמצאות בשוליים הגיאוגרפיים והאקדמיים.
באר שבע מהווה את ה"בית" של הפרופסוריות המזרחיות, נשים שברובן גדלו במשפחות בנות המעמד הנמוך. כך שאוכלוסייה זו בנוסף להיותה פריפריה אקדמית, מגלמת בתוכה פריפריה אחרת, זו החברתית.

זריני, איריס. 2007. פריפריה אקדמית, פריפריה חברתית: פרופסוריות מזרחיות בישראל. בתוך שלומית ליר (עורכת), לאחותי: פוליטיקה פמיניסטית מזרחית, תל אביב: בבל. עמ' 143-154. ‎

יאיר זלטנרייך

תקציר של מאמר שהתפרסם בגליון יא(1) של כתב העת סוציולוגיה ישראלית

המחקרים הדנים בתקופת היישוב ממעטים להתמודד עם שאלת הגבריות, ויחסי הגומלין בין המושג "גבריות" לבין השמוגים "כבוד" ו"גוף" נבחנים אף פחות מכך. מחקר זה בודק את מידת קיומם ואת אופיים של קשרים כאלו בזירה הכפרית של מושבות פיק"א בגליל התחתון בתקופת היישוב. המחקר מתבסס על שני מקרי חקר: האחד – נסיון לאונס בת איכרים בסג'רה בשנת 1923, והשני – רצח איכר ובנו במנחמיה בשנת 1942. שני מקרי החקר מתארים מצבי אלמות קיצונית, משום שאלה מחדדים את מערכת הקשרים בין המושג 'גבריות' למושגים 'כבוד' ו'גוף' והופכים אותה לבהירה יותר עבור החוקר. המחקר מנסה לברר את מידת המודעות שהייתה לשאלות בנושאי גבריות, כבוד וגוף במושבות הללו: מה היה מקומו של הגוף במערכת המושגים שהתקיימה במושבות, האם ניתן היה לזהות קוד גבריות במושבות ואילו גורמים השפיעו על עיצובו.

זלטנרייך, יאיר. 2009. גבריות, כבוד וגוף במושבות פיק"א בגליל בתקופת הישוב. סוציולוגיה ישראלית יא (1):137-157.

נגה וינר ויעל השילוני-דולב

תקציר של מאמר שהתפרסם בגליון יא(1) של כתב העת סוציולוגיה ישראלית

המאמר דן באופן שבו אנשי מקצוע מתחום רפואת הפריון וההולדה בישראל, המתמחים בייעוץ גנטי וברפואה מיילדותית, מבינים את מעמדו המוסרי של העובר. בחינה של ההצדקות האתיות המנחות הת טיפול המומחים בעובר (או את אי הטיפול בו) מגלה כי בעוד היועצים הגנטיים רואים באישה ההרה את המטופלת שלהם (ולא בעובר), הרופאים המיילדים המטפלים בהריונות בסיכון גבוה מכוננים את העובר כמטופל בפועל. זאת על אף שאין לו מעמד בחוק הישראלי ובהלכה היהודית. למרות הבדל זה נציגי שתי הפרופסיות מצדיקים את התפיסות השונות שלהם באמצעות מודל של אתיקה הקשרית (relational ethics), שבו מעמד העובר נבחן על קרע מערכות היחסים המשפחתיות שלו. במאמר זה אנו טוענות כי הבלטת המודל האתי ההקשרי יונקת ממשטרי ההצדקה הזמינים לאנשי המקצוע בחברה הישראלית, קרי – מהאופן שבו עוצב מעמד העובר בהקשרים היסטוריים, פוליטיים, חוקיים ודתיים בישראל, ולא מהידע הרפואי-פרופסיונלי

וינר, נגה ויעל השילוני דולב. 2009. על עוברים בהקשרים: אתיקה הקשרית בייעוץ גנטי ובניהול רפואי של הריון בסיכון ומעמדו של העובר בישראל. סוציולוגיה ישראלית יא (1):65-88.

סמדר נוי (קניון) ודניאל מישורי

תקציר של מאמר שהתפרסם בגליון יא(1) של כתב העת סוציולוגיה ישראלית

הדיון אודות טכנולוגיות-פריון מעלה את השאלה אם הן מהוות אמצעי להעצמת נשים או שמא הן משעבדות אותן לתפקיד "הולדה" ומכפיפות אותן לשליטה רפואית. המאמר מראה, באמצעות בחינת הרכב חברי ועדה שהוקמה לבדיקת הנושא של תרומת ביציות בישראל וניתוח מבני השיח שלה, כיצד מתמסדת שליטה רפואית על קביעת המדיניות ועל ארגון התחום. בדיוני הוועדה, שיח פלורליסטי-לכאורה מתחלף במהירות בשיח אקסקלוסיבי שלפיו דילמות חברתיות ואתיות בתחום הן לאמיתו של דבר סוגיות רפואיות שבהן רק רופאים מסוגלים להכריע. רטוריקה צרכנית-כלכלית, המציירת את הרופא כספק שירות לצרכניות אוטונומיות במסגרת 'השוק החופשי' מלווה שיח זה, ודמויות הנשים משורטטות בו במובלע באופן המשרת את מסקנות הוועדה. המאמר מעלה לדיון שאלות ביו-אתיות וחברתיות על מעמד המומחים הרפואיים המשמשים סוכנים בעלי אינטרסים מקצועיים ואחרים בתחום תרומת הביציות ובקביעת מדיניות חברתית ואתית, וזאת על רקע תהליכי המדיקליזציה של הפריון וחדירתו של השיח הכלכלי-צרכני לתחום הרפואה.

נוי (קניון) סמדר ודניאל מישורי. 2009. שליטה רפואית ודומיננטיות הרופאים בדיוני הוועדה הציבורית לבחינת נושא תרומת הביציות בישראל. סוציולוגיה ישראלית יא (1):13-36.

הילה העליון

תקציר של מאמר שהתפרסם בגליון יא(1) של כתב העת סוציולוגיה ישראלית

טיפולי ההפריה החוץ גופית מייצרים משמעויות חדשות לגוף הנשי; המרחב הגינקולוגי עתיר בשיחים מנרמלים וממשמעים הנאבקים על הגדרת הגוף, ולכן יש חשיבות רבה להבנת "דימויי הגוף" כביטוי למערכת היחסים הדיאלקטית המתווכת בין "סוכן פנימי פעיל" לבין "סוכן חיצוני חברתי". מאמר זה שואב מהמחקר הסוציולוגי העכשווי בנושא "גוף" ומהדיון הפמיניסטי על מטופלות פוריות.¹ לצורך המחקר נוסח ריאיון מובנה-למחצה, שמטרתו לחשוף את המשגות הגוף, הזהות והרגש של נשים ישראליות מטופלות פוריות. מממצאי המחקר עולה כי קריאת "דימויי הגוף" חושפת את עמדות הכוח של מטופלות הפוריות. "דימוי הגוף" פועם כאלפי נימים דקים ומשפיע על תיחום גבולות הגוף, על הבחירה להביע כאב או לחלופין על הבחירה להשתיקו. "דימויי הגוף" מעידים על כך שלצד התמסרות הגוף לפרקטיקה הרפואית, קיימת גם אפשרות לנהל משא ומתן.

העליון, הילה. 2009. סיפורו של הגוף: חוויות גוף-זהות של נשים מטופלות פוריות. סוציולוגיה ישראלית יא (1):13-36.

1. השימוש במונח "מטופלות פוריות" אינו מצביע על מצבן הפסיבי של כלל הנשים אשר עוברות טיפולי פוריות. המונח נבחר מטעמי קיצור ועריכה לשונית [↩]