ארכיון

ארכיון לקטגוריה ‘אירועים’

בקטגוריה זו ניתן למצוא אירועים אקדמיים ואחרים הרלוונטיים לנושאי מגדר. נשמח אם תעדכנו אותנו על אירועים נוספים דרך יצירת קשר

סיכום מושב קהילת מגדר בכנס האגודה הסוציולוגית

סיכום  מושב קהילת מגדר בכנס האגודה הסוציולוגית

27.2.2012

יו"ר: ד"ר מיטל עירן יונה, ד"ר יוכי שלח

 

כמסורת הכנס הסוציולוגי, גם בכנס ה-43 של האגודה הסוציולוגית הישראלית, שנערך בפברואר 2012 באירוח האוניברסיטה העברית, בירושלים, נערך מושב של קהילת מגדר.  נושא המושב השנה היה: לחקור מגדר בישראל.

אנו מבקשות להודות למרצות שנענו לאתגר שהצענו והציגו במושב סדרת ההרצאות מצוינות: פרופ' חנה הרצוג, ד"ר ענת הרבסט, ד"ר אורלי בנימין, ד"ר מנאר חסאן וד"ר חנה ספרן.

יחסי מגדר בישראל התעצבו לאורך השנים בזיקה לאפיוניה הייחודיים של החברה הישראלית: הקבוצות החברתיות, האתניות והלאומיות המרכיבות אותה (על השסעים והזיקות שביניהן), ההיסטוריה של העם היהודי בישראל ובתפוצות והיסטורית הסכסוך היהודי-ערבי באזורנו, האידיאולוגיה הלאומית שלאורה צמחה החברה הישראלית, התרבות והערכים המאפיינים את הקבוצות האתניות והלאומיות השונות המרכיבות אותה, וכיו"ב.

חקר המגדר בישראל הלך והתרחב בשני העשורים האחרונים,  במקביל נפתחו בעשור האחרון תוכניות ללימודי מגדר ברוב האוניברסיטאות ובחלק מהמכללות בישראל, והנושא נחקר בראייה אינטר- דיספלינארית, מתוך הכרה במגדר לא רק כקטגוריה לניתוח אלא "כמשטר דעת וסדר חברתי ממוגדר"[i] החודר אל כל תחומי החיים החברתיים ומבנה אותם.

לצד קורפוס הולך ומתרחב של מחקר והגות  פמיניסטית שנכתב ברובו במערב, הצטבר בשני העשורים האחרונים בסיס ידע נרחב על ההקשר הישראלי, בתוכו מחקרים הבוחנים את יחסי מגדר במשפחה, בשוק העבודה, במערכת החינוך, בפוליטיקה, בזירת המשפט, בספרות ובקולנוע, בתקשורת ועוד. מחקרים אלו מבקשים לנתח את הסדר המגדרי הקיים בישראל ולהצביע על ההתנסויות המגדריות השונות של נשים ממעמדות  שונים ומקבוצות אתניות, דתיות ולאומיות שונות בישראל.

במושב זה ביקשנו לבחון את השאלה – מה ייחודי בהקשר הישראלי של חקר המגדר, ובהתייחס לכך מה המשמעות של לחקור מגדר בישראל?

השאלה שעמדה במוקד מושב זה הינה כיצד מעצב ההקשר הישראלי הייחודי את יחסי המגדר בחברה הישראלית, כפי שאלו באים לידי ביטוי בזירות חברתיות שונות, ואילו אתגרים/שאלות מזמן ההקשר המקומי – לחוקרות וחוקרי מגדר בישראל?

 סיכום המושב:

כל אחת מההרצאות, האירה פן אחר של הנושא שעמד במרכז המושב ופקחה את עינינו באשר לאופנים בהם נוצרו ומתעצבים יחסי מגדר בהקשר הישראלי, ועל ייחודיותו של ההקשר הישראלי בעיצוב יחסי המגדר.

הרצאותיהן של פרופ' חנה הרצוג וד"ר מנאר חסן בחנו את שורשי המשטר המגדרי בחברה הישראלית  כממוקמים בתהליכים היסטוריים שהתרחשו בתקופת היישוב ולאחר הקמתה של מדינת ישראל. פרופ' חנה הרצוג הצביעה על מיסוד הרבנות הראשית במהלך שנות ה 20' – כתהליך שהוביל למיסוד בחוק של קטגוריות מגדריות ואתניות והפך את המבנה הפטריארכאלי ואת כפיפות הנשים לגברים לחלק בלתי נפרד מכינון הסדרי הישוב היהודי ולימים המדינה.

ד"ר מנאר חסן, הצביעה על תהליכי דה-אורבניזציה שעברה החברה הפלסטינית מאז הקמתה של המדינה וביקשה לקשור בינם לבין שינויים חברתיים, בתוכם: התחזקות המערכת הפטריארכאלית-חמולתית, נסיגתן של הנשים הפלסטיניות אזרחיות מדינת ישראל מרוב הפעילות הציבורית, ושינוי לרעה ביחסי מגדר.

הרצאותיהן של ד"ר אורלי בנימין וד"ר ענת הרבסט, עסקו בהווה. שתיהן קשרו בין תהליכים של גלובליזציה והשפעה של האידיאולוגיה הנאו-ליברלית – על ישראל, לבין מעמדן של נשים עובדות בישראל בת זמננו.

ד"ר אורלי בנימין, בחנה כיצד תהליכים אלו, פוגעים בצורה שיטתית בהישגי תנועת הנשים ותנועות העובדים בישראל. אורלי קוראת לחוקרות מגדר בישראל לחשוף את המפגש בין המוסדי והאישי המתרחש בהקשר של הנאו-ליברליזציה, כאמצעי להבין כיצד פועלים דיכויים מוצלבים ותהליכי רה-מיגדור בעולם העבודה והכלכלה הישראלית. לאור דבריה ביקשה אורלי לבחון אילו אתגרים  מזמן ההקשר המקומי – לחוקרות וחוקרי מגדר בישראל?

ד"ר ענת הרבסט בחנה את האופן שבו משפיעה האידיאולוגיה הנאו-ליבראלית על עיצוב תפיסות חברתיות, בישראל של שנות האלפיים. דרך המקרה של מאבק האמהות החד הוריות , ענת עמדה על האופן שבו מדיניות המדינה כלפי המשפחה מכוננת קטגוריות ממוגדרות. ההשוואה למקרה האמריקאי האירה את ייחודיות ההקשר הישראלי.

ד"ר חנה ספרן, הסיטה את המבט שלנו מחקר המגדר-  לשאלה אודות לימודי מגדר, עצם קיומם ומשמעותם בהקשר המקומי. דרך בחינת ההיסטוריה של התחום מחד, ומצבם של לימודים אלו באקדמיה היום, מאידך, ביקשה חנה להאיר שאלות מוסריות ותיאורטיות הנוגעות לעצם קיומם של לימודי מגדר בתוך עולם אקדמי, כאשר הם עוסקים במידה רבה בערעור בסיס הידע שלו, וביציאה כנגד הסדר החברתי והמגדרי הקיים, שהאקדמיה מהווה חלק בלתי נפרד ממנו.

לסיכום, הרצאות השונות שהוצגו במושב  – הביאו לידי ביטוי תובנות חשובות באשר לאופני הייצור והמיסוד  של המשטר המגדרי בהקשר הישראלי, כמו גם ציינו כיווני מחקר חשובים לחוקרות מגדר, ושאלות שחשוב שימשיכו וישאלו בחוגים ובתוכניות ללימודי מגדר בישראל, ולא רק בהם.

בהזדמנות זו אנו מבקשות להודות לכל מי שאפשר את קיומו של יום העיון הזה: לבית הספר לאמנויות של סמינר הקיבוצים, על האכסניה והעזרה הרבה; לאגודה הסוציולוגית הישראלית שמשמשת לנו בית אקדמי נוסף; למרצים ולדוברים שהיו מרכזו של יום העיון; לכם, קהל החוקרות והחוקרים שבאו לשמוע; ולבסוף, לסטודנטיות רעות חג'ג', רעות גורג'י וטל נמני, שתרמו זמן ומאמץ לקיומו של יום זה.

 

ובאשר להמשך:

קהילת מגדר פועלת במהלך כל השנה באמצעות מספר במות. אנחנו מזמינות אתכן להשמיע את קולכן מעל הבמות השונות של הקהילה : לפרסם רשימות בבלוג קהילת המגדר, לכתוב על הקיר של דף הפייסבוק שלנו ולצייץ בטוויטר.


[i] כפי שטענו דפנה יזרעאלי, אריאלה פרידמן, הנרייט דהאן-כלב, חנה הרצוג, מנאר חסן, חנה נוה וסילביה פוגל-ביז'אוי, במבוא לספרן החשוב:"מין, מיגדר פוליטיקה", אשר עסק בנשים בישראל מנקודת מבט אקדמית-פמיניסטית וביקש להצביע על אופיו הייחודי של המשטר המיגדרי בישראל. הספר יצא לאור בשנת 1999, בהוצאת קו אדום,הקיבוץ המאוחד.

Share

כתב עת חדש: "מגדר" – קול קורא

| מגדר הוא כתב עת דיגיטלי רב תחומי ורב תרבותי, המוקדש לשיח על  מגדר ופמיניזם, ויוצא בחסות קהיליית המגדר של האגודה הסוציולוגית הישראלית. מטרתו ליצור ממשק רב מימדי של מחקרים ופרסומים אקדמיים ושל טקסטים ועבודות אמנות ותרבות, לשמש במה להפצה ולהעשרה של השיח המגדרי והפמיניסטי בשפה העברית ולהעלות את המודעות לנושאים אלה בקהילה.

| בחלקו האקדמי של מגדר יפורסמו מאמרים ומחקרים של חוקרות וחוקרים העוסקים בסוגיות של פמיניזם ומגדר בתחומים מגוונים כגון סוציולוגיה, פסיכולוגיה  תקשורת, כלכלה, משפט, ספרות, קולנוע  רפואה ועוד, ובמגוון מתודות מחקריות. טרם פרסומם יעברו מאמרים אלו  שיפוט עיוור כמקובל בכתבי עת אקדמיים. כן יפורסמו בו מעת לעת רשימות ביקורת קצרות על ספרי עיון שיצאו לאור, בעברית או באנגלית.

| בחלקו השני של מגדר יפורסמו מסות ורשימות, וזאת במטרה להרחיב ולהעמיק את גבולות השיח אל מעבר לשיח המחקרי.

| בחלקו השלישי של מגדר יוצגו יצירות מקוריות מתחום הספרות והאמנויות הוויזואליות, שיעשירו את מרחב השיח.

| הבחירה בפורמט דיגיטלי היא בחירה אידיאולוגית  ומעשית כאחת. המהדורה הדיגיטלית תאפשר קישוריות, שיתופיות וזמינות לכל ותוציא את העיסוק האקדמי והיצירתי בענייני פמיניזם ומגדר אל מחוץ לספריות האקדמיות – אל הציבור הרחב. את כתב העת ניתן יהיה להוריד בשלמותו כקובץ PDF אל המחשב ומחשבי הלוח (טאבלטים, אייפד) של הקוראות והקוראים.

| עורכות מגדר: ד"ר אורלי צרפתי (המכללה האקדמית עמק יזרעאל), ד"ר יוכי שלח (בית הספר לאמנויות של מכללת סמינר הקיבוצים).

| מועצה אקדמית (בסדר אלפביתי): פרופ' חאולה אבו בכר, ד"ר יעקב אזואלוס, פרופ' מימי אייזנשטדט, ד"ר דליה לירן אלפר, פרופ' סלביה ביז'אווי, ד"ר אורלי בנימין, פרופ' יפה ברלוביץ', ד"ר טל דקל, ד"ר עופר נור, פרופ' משה סמיונוב, ד"ר מיטל עירן יונה, ד"ר חנה קהת, ד"ר תמי קרני.

קול קורא לכתב עת : "מגדר"

 

 

 

Share

הזמנה ליום עיון: "מחאה חברתית ומנהיגות נשית"

להזמנה המלאה ולפרטים נוספים:

הזמנה ליום עיון מחאה חברתית ומנהיגות נשית4

Share

קול קורא לכנס ה-43 של האגודה הסוציולוגית הישראלית

 

image

 

למסמך המלא: אנא לחצו כאן

Share

רוצה לדעת יותר על מה שאת/ה
עושה בעבודה בשטח?

מחפש/ת כלים תיאורטיים
ומעשיים שיכולים
לסייע
בשינוי חברתי
?

התכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר-אילן – מסלול "מגדר בשטח"
מציעה בשנת הלימודים תשע"ב (אוקטובר 2011) שש מלגות לימודים למעוניינות/ים
לשלב לימודים לתואר שני עם פעילות חברתית.

מסלול "מגדר בשטח" הוא מסלול ייחודי לתואר שני ללא תזה. המסלול
מציע הזדמנות ייחודית לשלב תיאוריות בתחום המגדר עם הכשרה
מעשית וכן פעילות בשטח לקידום נשים ומגדר.  הלימודים מתקיימים במתכונת של יום לימודים מרוכז- בימי רביעי במשך שנתיים.

ניתן לסיים את הלימודים ב-2 סמסטרים מרוכזים + סמסטר נוסף בו ילמדו 2 קורסים בלבד.

התכנית שמחה להציע שש מלגות
לימודים למועמדות/ים מובילות/ים שיתחילו את לימודיהן
בשנת הלימודים תשע"ב
(אוקטובר 2011).  המועמדות/ים ייבחרו על בסיס הישגים לימודיים כמו גם על בסיס
פעילותן
בשדה הפמיניסטי/חברתי
ותרומתן/ם לחברה.

תאריך אחרון להגשת מועמדות למלגות: 1.7.11

להגשת מועמדות למלגה, יש להירשם ללימודים בתכנית ולציין בשאלון הקבלה כי
הנך מעוניין/נת במלגה.

למידע נוסף אודות
הלימודים והמלגה ניתן ליצור קשר עם:

ד"ר ענת הרבסט, ראש מסלול מגדר בשטח, herbsta@mail.biu.ac.il

שלומית שטרן, רכזת
מסלול מגדר בשטח טל' 03-5318230 ,  migdar.bashetach@gmail.com

 

 

יום פתוח בתכנית
ללימודי מגדר

יתקיים ביום רביעי 15.6.11
בין השעות 18:00-16:30

בבנין פלדמן (301) חדר
201

ניתן יהיה להיפגש עם
סגל התכנית ולהתרשם ממסלולי הלימודים השונים, וכן לקבל מידע נוסף על המלגה.

למידע נוסף והרשמה נא
ליצור קשר עם משרדי התכנית

טל' 03-5318230     *
genderst@mail.biu.ac.il
www.genderst.com

—————————————————————————————————————————————–

 

 

 

 

 

 

 

 

Share

מבט ביקורתי על דימויי הגוף של נשים ונערות

במרץ 2011 נערכה בלונדון ועידה בינלאומית אשר עסקה בדימוי גוף של נערות ונשים בעולם המערבי בן זמננו.

מטרת הועידה שהוגדרה על ידי מארגניה כועידת חירום, היתה  "להגן על דור העתיד של נערות ונשים מפני המערכת החברתית-גלובלית-עסקית אשר גורמת להן לשנוא את גופן". מארגנות הועידה רואות במשימה זו משימה בעלת דחיפות רבה ושמו לעצמן כמטרה להעלות את הנושא לשיח הציבורי ולפעול כדי למנוע את התהליך שבו נשים מעסיקות עצמן באופן אובססיבי במראה החיצוני שלהן, עסוקות עיסוק יתר במשקל ובדיאטה, רוכשות ומשתמשות במוצרי קוסמטיקה (על התעשייה הגדולה המתפרנסת ממנה) וכו'. המציגות השונות בכנס קראו להלחם בדימויי הגוף האידיאלי המעוותים שמוצגים באמצעי התקשורת, בפרסומות, בתוכניות הטלויזיה ובדימויים הויזואלים השונים הסובבים אותנו. המטרה היא להביא את הנערות והנשים לאהוב את גופן כפי שהוא, ללא דיאטה, ללא ניתוחים פלסטיים ומבלי לנסות לחכות דימויים שמוכרות לנו תעשיות שונות (אופנה, קוסמטיקה, רפואה וכו').

השתתפו בוועידה ארגונים וגופים שונים הפועלים בבריטניה בעיקר על מנת לקדם את הנושא, דרך תוכניות בית ספריות, תוכניות באוניברסיטאות ובקהילה, קבוצות באינטרנט ועוד.

המאבק שמובילה הועידה, הינו מאבק חשוב מאין כמותו, לטיפול בסוגיה שלצערנו הרב, אינה פוסחת גם על החברה הישראלית! כקבוצה של נשות ואנשי מקצוע העוסקים במגדר, עלינו לקדם את המאבק  למלחמה בדימויי הגוף הנשי הלא ריאליסטים והפוגעניים המקיפים אותנו, המביאים נשים שלא לקבל את גופן ולנסות לתקן או "לשפץ" אותו בדרכים שונות: החל בדיאטות דרך טיפולים קוסמטיים ועד לעיצוב מחדש של הגוף באמצעות סכין המנתחים !

מה אנחנו יכולות/ים לעשות?

המאבק צריך לכלול שני מהלכים מקבילים:

הראשון, קידום המודעות ביחס לאידיאל הגוף הנשי הבלתי ריאלי הרווח בחברה שלנו והמחירים שמשלמות נשים ונערות המנסות להתאים עצמן לאידיאל בלתי מושג זה.

והשני, פעולה חברתית ליצירת דימויי גוף ריאליים יותר, בעולם הפרסומות, בתוכניות הטלויזיה, בסרטים ובשלטי חוצות הסובבים אותנו, וחינוך הנשים והנערות להתנגדות לדימויים אלו, ואימוץ מבט ביקורתי ביחס אליהם.

Share

כל הרשומות מאת

כאן המקום לפרסם…

חוקרות וחוקרים בתחום המגדר מוזמנים בזאת לפרסם מאמרים, מחקרים ותקצירים בתחום המגדר במסגרת בלוג קהילת המגדר של האגודה הסוציולוגית הישראלית . בכך אנו מקוות לשמש במה נוספת להפצתם. את המאמרים ניתן לשלוח לכתובת הבאה:  migdar.il@gmail.com.

 עוד נציין, כי מידעון האגודה הסוציולוגית הישראלית  עבר לגרסה מקוונות והוא יופץ ללא תשלום ברשימות התפוצה נרחבות. עורכת המידעון: ד"ר קרן פרידמן פלג. עורכת משנה: ליאת מילביצקי.  פרסום ספרים, מאמרים וכתבי עת במידעון פתוח לחברי האגודה הסוציולוגית בלבד. בשאר המדורים במידעון תינתן עדיפות לחברי האגודה.

למעוניינים – קול קורא למידעון.

Share

יוכי שלח היא סופרת ומרצה לקולנוע ותקשורת בבית הספר לאמנויות, סמינר הקיבוצים ספריה: "אחד בספטמבר" (הוצאת עברית), "שירים צורבים" (הוצאת זמורה ביתן)

לאתר של יוכי שלח | כל הרשומות מאת

מ'אישה יפה' ל'בלו נטלי' – כנס זנות בישראל

במסגרת יום האישה הבינלאומי התקיים בבית הספר לאמנויות של סמינר הקיבוצים הכנס שכותרתו: "מ'אישה יפה' ל'בלו נטלי' – כנס זנות בישראל". מטרת הכנס הייתה להעלות את נושא הזנות בישראל, כתופעה מודחקת ומוכחשת, למרכז התודעה החברתית, התרבותית והחינוכית, באקדמיה ובכלל. הכנס שימש במה לקולן המושתק של נשים בזנות, באמצעות מגוון קולות וייצוגים – מתוך השטח, הפוליטיקה, האקדמיה והאמנות. מעבר לכך, הייתה זו הזדמנות חשובה לאפשר לסטודנטים וסטודנטיות מבית הספר לאמנויות של סמינר הקיבוצים ומתכנית המגדר של מכללת בית ברל לשמוע קולות אלו, להיחשף לממדי תופעת הזנות בארץ ולהביע את דעתם, בעיקר בנוגע לדרך בה מיוצגת הזנות באמנות. בפרפרזה על דבריה של לורה מאלווי, בחיבור עונג חזותי וקולנוע נרטיבי, מ-1975, ניתן לומר כי מטרה נוספת של הדיונים בכנס היא לנתח את הדימויים הקשורים בזנות על מנת "להרוס את העונג" שהם מספקים לאלו, המוצאים בכך עונג.

 

את הכנס הנחתה ד"ר קציעה אלון מהתכנית למגדר במכללת בית ברל. בתחילתו ניתן לח"כ זהבה גלאון אות הוקרה על פעילותה הפרלמנטרית והציבורית למיגור תופעת הסחר בנשים בישראל.

במהלך הכנס התקיימו שלושה מושבים:

1.      מושב ראשון: זנות וחברה: ח"כ זהבה גלאון תיארה את הסחר בנשים בישראל בפרספקטיבה של עשור; ד"ר אסתר עילם, מייסדת "אנחנו שוות" למען זונות ולינדה, מייסדת הקואליציה נגד סחר בנשים בישראל ומייסדת ופעילה בתנועת "אחותי", תיארו ממצאים מהשטח, על עבודתן למען זונות בישראל; ד"ר לאה גרינפטר גולד, יו"ר ומייסדת "מכון תודעה" לחקר תופעת הזנות וסחר הנשים בעולם הרצתה על מה שבין אפולו וזנות – מכון תודעה: ממושג עמום לתהליך יוצר משמעות; המשפטנית רעות גיא, המשמשת מנהלת תחום קצה ונערות במטה עמותת "עלם" עסקה בשאלה מה בין זהות מינית, זהות מגדרית וזנות?; ואילו ד"ר נעמה ריבלין זאבי, מנהלת "סלעית" – פרויקט סיוע לנשים במעגל הזנות שוחחה על נשים במעגל הזנות: ההשלכות הנפשיות והשיקום.

 

2.      מושב שני: מאישה יפה לבלו נטלי: ייצוגי זנות בספרות, בקולנוע ובטלויזיה: עודד לוטן, במאי הסדרה "בלו נטלי" וגיא סידס, התסריטאי ויוצר הסדרה, תיארו את עבודת התחקיר שקדמה ליצירת הסדרה; ד"ר טלי ארטמן מהאוניברסיטה העברית העלתה את השאלה האם זונה יכולה להיות סובייקט?; עדי שורק, עורכת סדרת "ושתי" ברסלינג קראה מתוך ספר העדות "הצד המואר של הירח, מעולמה של אישה צעירה במעגל הזנות בישראל"; ד"ר יוכי שלח, מסמינר הקיבוצים דיברה על סינדרלה הזונה: על זנות ופנטזיה בסרט 'אישה יפה'.

 

3.      מושב שלישי: מאשפות ירים ציון: ייצוגי זנות באמנות: סיון שטאנג ומרב מרודי, עורכות המגזין מיס.יוז דיברו על עקבות של מיניות נסחרת: ייצוגי זנות באמנות ישראלית; נטלי פרוסט, ממגזין מיס.יוז: הציגה עבודות של נשים בתעשיית המין עושות אמנות; מיכל ריבלין, אמנית בין תחומית תיארה את פרויקט "דוב זונה"; יואב ויס, שירי אסא ושירה פטל  תיארו את פרויקט "החלפת סדינים"; ולורן מילק, משוררת וסופרת קראה קטע מתוך הסיפור "מאשפות ירים ציון".

 

Share
Categories: אירועים Tags: ,

סיכום מפגש קהילת מגדר בכנס הסוציולוגי הישראלי 8.2.2011

בתאריך 8.2.2011 נערך מפגש של קהילת מגדר במסגרת הכנס הסוציולוגי השנתי.

משתתפות:

ד"ר תגריד יחיא-יונס, ד"ר אורלי בנימין, ד"ר אורנה בלומן, ד"ר מיכל רום, ד"ר אורלי צרפתי, ד"ר יוכי שלח, ד"ר מיטל עירן-יונה, ד"ר נועה מילמן, ד"ר אביגיל מוריס ורבקה הזה.

יו"ר הקהילה: ד"ר דליה לירן- אלפר.

 

סדר היום:

על סדר היום של המפגש עמדו: בחירת יו"ר חדשה לקהילה ותכנון פעילויות הקהילה לשנה הקרובה.

במהלך הפגישה לקחו על עצמן ד"ר מיטל עירן-יונה וד"ר יוכי שלח במשותף את ניהול הקהילה, לאחר חמש שנים בהם היא נוהלה ע"י ד"ר דליה לירן-אלפר.

ד"ר לירן-אלפר סקרה את פעילות הקהילה בעבר:

  • עריכת יום עיון בשיתוף האגודה ללימודים פמיניסטיים, פרופ' יפה ברלוביץ מאוניברסיטת בר אילן, בנושא הטרדה מינית באקדמיה.
  • נערכו ימי עיון בהם ניתנה במה לחוקרים חדשים בתחום.
  • הקמת בלוג לקהילה שנוהל על ידי נדב פרץ, ששימש רכז הקהילה.
  • יצירת קשר עם גורמי עניין בתחום בישראל

בהמשך הישיבה נדונו הצעות לפעילות הקהילה בשנה הקרובה. בין ההצעות שעלו:

1.      הוצאת גיליון נושא של "סוציולוגיה ישראלית" שיעסוק במגדר ועבודה/ מגדר ומשפחה, או נושא דומה.

2.      הוצאת כתב עת אינטרנטי פתוח, בסגנון של "מסגרות מדיה", כתב עת בנושא תקשורת, המתפרסם באינטרנט.

3.      יצירת מודל חניכה של חוקרות וותיקות – חוקרים/ות צעירות.

4.      הוצע לרענן את הבלוג באמצעות הזרמה של אינפורמציה. למשל, פרסום תקצירי מאמרים של חוקרות וחוקרים בתחום המגדר.  כך ישמש הבלוג הן במה לדעות ותמיכה הדדית והן במה לחשיפה.

5.      הוצע לקיים כנס של תלמידות ותלמידי מגדר מכל החוגים/אוניברסיטאות כמענה על צורך שקיים בקרב הסטודנטיות/ים . המטרה: שיתוף בידע, חשיפת ידע, תחושת שייכות, מסגרת מכילה.

6.      נושאים אפשריים לכנס של הקהילה: פמיניזם בחברה הערבית, מגדר ודת, מגדר וגוף, אולי בשיתוף קהילת גוף ומגדר באגודה.

 

בשם קהילת מגדר, אנו מבקשות להודות ליו"ר היוצאת, ד"ר דליה לירן-אלפר, על חמש שנים של ניהול הקהילה, על המאמץ, הרעיונות והפעילויות השונות שיזמה ועל תרומתה ליצירת קהילה לומדת בתחום המגדר באגודה הסוציולוגית הישראלית. כמו נבקש להודות לנדב פרץ, שימשיך לנהל ולעדכן את הבלוג של קהיליית המגדר.

מקוות להמשיך בדרך זו, ולפרוץ כוונים חדשים לקידום תחום המגדר.

 

ד"ר יוכי שלח, ד"ר מיטל עירן-יונה

Share

יום פתוח בתכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר-אילן

יום רביעי ז' באייר, תש"ע (21.04.01), בניין כץ 604, חדר 201 בין השעות 18:00 – 20:00

התוכנית ללימודי מגדר פותחת את שעריה להרשמה לתארים מתקדמים במסלול מחקרי (מגמות: ליבה; לימודי גבריות; מדינה ולאום ומגדר) ולמסלול "מגדר בשטח"

18:00 – 18:40 פרופ' טובה כהן: על התכנית ללימודי מגדר

ד"ר רונית קרק: על המסלול הייחודי – מגדר בשטח

תלמידות מספרות על מחקריהן:

ענת מרדכי: "איך את מדברת"- טישטוש זהות מגדרית בשיח של מהנדסות, אדריכליות ומורות.

סיגל אופנהיים שחר: "היכולת לפרוש לעצמנו את השטיח האדום"- נערות מאוכלוסיות מתויגות רוכשות כלים המקדמים עצמאות כלכלית.

ציפי מזרחי: לימודי "מגדר בשטח" – מאקדמיה ליוזמת פעילות: יצירת "חדר משלהן" לאמניות דתיות.

18:40 – 19:30 התנסות: דימויי מגדר ופמיניזם

דיון פתוח, שאלות ותשובות

Share
FireStats icon ‏מריץ FireStats‏