דף הבית > תראו את זה > בואו נעשה כאילו אנחנו מאריכים את חופשת הלידה

בואו נעשה כאילו אנחנו מאריכים את חופשת הלידה

ועדת השרים לחקיקה אישרה הצעת חוק של חברות הכנסת דליה איציק וציפי חוטובלי (זהירות – קובץ וורד), שמאריכה את חופשת הלידה מ-14 שבועות ל-23 שבועות.

לכאורה, סיבה למסיבה. חופשת הלידה בישראל היא קצרה מאוד, בכל סטנדרט מערבי מקובל. אין מדינה באירופה שבה משך חופשת הלידה קצר כל כך. אז למה אני עדיין לא פותח שמפניות?

התשובה טמונה (עמוק) בסעיף 2.1 של הצעת החוק:

(1) בסעיף קטן (א) [של חוק בטוח לאומי, נ.פ.], במקום "הזמן" יבוא "זמן של 14 שבועות";

המשמעות של הסעיף הסתום הזה היא שלא משנה לאיזה תקופה האישה תיקח חופשת לידה – והיא תוכל לבחור, בין 14 שבועות עד 26 – היא בכל מקרה תקבל מביטוח לאומי החזר בגובה 100% מהמשכורת שלה… על 14 שבועות עבודה.

הסעיף הזה מעקר את החוק (כמעט) מכל תוכנו, וגורם לכך שהתיקון הזה לחוק לא יוצר שום שינוי מהותי. החוק היום מחייב את ההורים לקחת 14 שבועות של חופשת לידה בתשלום (בהנחה שעמדו בתנאי הביטוח הלאומי), ומתיר להם לקחת חופשת לידה של עד שנה ללא תשלום. כלומר, גם היום אשה יכולה לקחת חופשת לידה של 26 שבועות, ולקבל תשלום עבור 14 שבועות מתוכם.

להצעת החוק ניתנו שני טעמים: הראשון, הוא שיש נשים שאינם זכאיות לפי חוק להארכת חופשת הלידה; השני, שכאשר נשים מבקשות להאריך את חופשת הלידה, הן נתונות ללחץ של המעסיק שלא לעשות זאת.

נתחיל מהבעיה השנייה: לא ברור איזו בעיה נפתרת פה. נכון, מעסיקים מפעילים לחץ על נשים שלא להאריך את חופשת הלידה שלהן מעבר ל-14 השבועות הקבועים בחוק; אבל גם לאחר התיקון, ולאור זה שהוא מאפשר לנשים לקצר את חופשת הלידה שלהן חזרה ל-14 שבועות, יופעל לחץ כזה. לא ברור מה הועילו חכמים בתקנתם.

הסעיף השני כן יוצר איזשהו שינוי. זאת משום שלחופשת לידה הבסיסית, של 14 שבועות, זכאית כיום כל אישה; לחופשת לידה ללא תשלום של עד שנה זכאית רק מי שעבדה באותו מקום עבודה תקופה של שנה לפחות – וגם אז, רק לרבע ממספר החודשים שבהם עבדה (ולא יותר משנה). הצעת החוק משנה את המצב הזה, ומעניקה זכאות לחופשת לידה מוארכת – ללא תשלום, דה-פאקטו – של חצי שנה גם לנשים שעבדו פחות משנתיים במקום העבודה האחרון שלהן. אני לא מכיר נתונים בתחום הזה, ולא יודע כמה נשים נתקלות בבעיה של חוסר אפשרות לצאת לחופשת לידה ללא תשלום בגלל ותק מועט במקום העבודה (אם מי מהקוראות מכירה נתונים כאלו, אשמח אם תחלוק אותם איתנו בתגובות).

מצד שני, ראוי להתייחס גם לאספקט השלילי של החוק: מומחים מסכימים((למשל, Lewis, Jane. 2009. Work-family balance, gender and policy. Cheltenham ; Northampton, MA: Edward Elgar. p 99; Ray, Rebecca, Janet C. Gornick, and John Schmitt. 2008. Parental Leave Policies in 21 Countries: Assessing Generosity and Gender Equality. Washington, D.C, USA: Center for Economic and Policy Research.)) כי חופשת לידה קצרה בתשלום מלא עדיפה על חופשת לידה ארוכה בתשלום מופחת, בעיקר משום שחופשת לידה ארוכה בתשלום מופחת מפחיתה את הסיכוי שהאשה תחזור לעבודה בסופה, לאחר שהתרגלה להסתדר עם הכנסה מופחתת.

אז מה היה לנו? בשביל תרגיל יחסי ציבור, שמאפשר לח"כיות חוטובלי ואיציק להתהדר בכותרת 'הארכת חופשת הלידה' במקום 'שינוי תנאי היציאה לחופשה ללא תשלום' – שם מדוייק הרבה יותר, גם אם תקשורתי הרבה פחות – הח"כיות משנות מעיקרה את חופשת הלידה, ולרעה…

בשל משכה הקצר של חופשת הלידה, נשים רבות מבקשות להאריכה, אולם חלק גדול מהן אינן זכאיות לכך על פי חוק; כמו כן, העובדה כי על פי החוק חופשת הלידה הינה 14 שבועות בלבד מביאה לכך שגם כאשר אישה זכאית להאריך את חופשת הלידה, היא נתונה תחת לחץ מהמעסיק שלא לעשות כן.

לשתף:
  • Print
  • email
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • Digg
  • Twitter
  • del.icio.us
Share

נדב פרץ הוא דוקטורנט בביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, ומרצה במכללת ספיר ובמכללת אשקלון. עבודת הדוקטורט שלו עוסקת באבהות במדינת הרווחה הישראלית. נדב הוא רכז קהיליית מגדר.

לאתר של נדב פרץ | כל הרשומות מאת

  1. אין תגובות עדיין.
  1. אין הפניות עדיין.

FireStats icon ‏מריץ FireStats‏