דף הבית > מאמרים ומחקרים > משרת אב – האמנם?

משרת אב – האמנם?

להיות הורים זה דבר נהדר. מורכב אמנם, אך מדובר בפלא של ממש. תשעה חודשים של המתנה, התרגשות וחששות אשר מתנקזים ללידה ואחריה- אין דבר שנראה כיום אתמול. בהיוולד הנולד הרך הוא משנה את הסטטוס של יוצריו, את האישה- לאם, את הגבר- לאב. על ההורים מוטלת אחריות גדולה. כעת, יש צורך לדאוג להתפתחותו וצרכיו של התינוק וכן להתחשב בלוח הזמנים (הצפוי והבלתי צפוי) שהוא מכתיב. לרוב, ניתן להבחין כי האב ממשיך בעבודתו בעוד שהאם משתלבת בשנית במעגל העבודה לאחר חופשת הלידה. לעיתים האם מקטינה את היקף משרתה כדי להיות פנויה לטיפול בילדיה. למרות ששני ההורים עובדים לפרנסתם ישנם מקרים בהם הדרישות התעסוקתיות מהן שונות כאשר ניתן יחס מועדף לאם, אך מה בנוגע לאב?

על פי התקשי"ר (תקנון שירות המדינה) זכאית עובדת מדינה לקיצור יום עבודתה עם חזרתה מחופשת הלידה ולתשלום עבור שעות נוספות במידה והיא נשארת לעבוד מעבר לאותן שעות יום העבודה המקוצר ("משרת אם"). אב שעובד במגזר הציבורי אינו זכאי לקבל הטבה זו (למעט מקרה בו שני ההורים הינם עובדי מדינה והאם לא מנצלת את זכאותה).לעומת זאת, מבחינה חוקית ישנו חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אשר אוסר על אפליה בתנאי עבודה . לא מובן כיצד חוק זה וההתייחסות לאב עובד דרים בכפיפה אחת.

שוטר שהינו אב לילדים קטינים ביקש לממש את הזכות לקיצור יום עבודה. מאחר ובקשתו נדחתה הוא תבע את המדינה. האב טען כי אשתו עצמאית ועובדת שעות רבות והוא מעוניין להגיע לביתו מוקדם לטפל בילדיו. התביעה נעשתה לאור חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה אשר מציין כי לאב עובד ישנן זכויות בקשר להורות. בית הדין לעבודה בתל אביב פסק בשנת 1999 לטובת השוטר. השופטת חגית שגיא טענה בפסק הדין כי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ביקש להעניק זכויות הוריות הקיימות בחקיקה לכל אחד מבני הזוג כך שכל אחד מהם יוכל לשאת באחריות לטיפול בילדים. החוק מעניק לאישה זכות יתר לבחור אם היא זו שתנצל את זכות ההורות ותעבוד פחות שעות או שבן זוגה ינצל את הזכות לטפל בילדים בעוד היא עובדת שעות ארוכות יותר . הרשו לי לחזק את ידיה של השופטת, גם אב זכאי לקבל את ההטבה ללא קשר אם אשתו עובדת מדינה. במדינתו זכות אבות זו טרם הוסדרה מזה שנים רבות, וזהו אינו מקרה יחיד בו אב נדרש להגיש תביעה בעניין זה.

בניגוד למדינת ישראל, במדינות רבות ישנה התייחסות חוקתית לאב ולאם כיחידה הורית שווה מבחינה תעסוקתית. בהולנד, למשל, החוק קובע כי לעובדים מותר לקצר את שבוע העבודה ללא נימוק. המטרה העיקרית היא לאפשר להורים לילדים קטנים לעבור לשבוע עבודה של ארבעה ימים. בדומה לכך, גם בדנמרק ובבריטניה מנסים להקל על ההורים העובדים. בדנמרק ישנו הסדר המכונה "בנק שעות" המאפשר גמישות בשעות העבודה ובבריטניה החוק קובע כי זכותם של הורים עובדים לילדים צעירים לבקש לעבוד בשעות עבודה גמישות ובחלקיות משרה. שוודיה אף מגדילה לעשות ומאפשרת להורים להשתמש בשעות של שלושת החודשים האחרונים של החופשה ההורית אשר הם זכאים לה לאחר לידה (בהיקף של כשנה), על מנת להפחית את שעות העבודה השבועיות של אחד מהם, ועדיין לקבל שכר גבוה בתמורה להיקף משרה נמוך יותר. המדיניות המתוארת לעיל מעודדת שילוב ואיזון של עבודה ומשפחה ומכירה בחשיבות של הנוכחות והמעורבות של ההורים ללא אפליית אבות.

מחקרים מראים כי נוכחות ומעורבות האב בחיי ילדיו חשובה מעין כמוה, חיונית ובעלת ערך מוסף. נמצא כי ככל שהאב נמצא יותר עם הילד כך היכולת האמפטית של הילד גבוהה יותר. נוסף על כך, נמצא כי סגנון המשחק של האב שונה מהאם, הוא פיזי יותר (הנפת הילדים באוויר למשל) ופחות מילולי או רגשי. האב ישתמש במשחק כדי ללמד את הילד התנהגויות של אומץ, סקרנות וחקרנות. לסגנון המשחק האבהי חשיבות רבה אשר מהווה את החלק המשלים לסגנון המשחק האימהי. כמו כן נמצא כי לאבות יש השפעה מרחיקת לכת על הישגי הילדים בבית הספר, וכאשר הם מעורבים בלימודים, הילדים משיגים ציונים גבוהים יותר ומגלים שביעות רצון גבוהה יותר מבית הספר. בממוצע נמצא כי ילדים זוכים להצלחה רבה יותר כאשר שני ההורים חמים ומעורבים.

כיום הן הגבר והן האישה תורמים למשפחה בכך שהם יוצאים לעבוד, אך לא די בכך. הגבר זכאי להיות שווה זכויות לאישה גם בזכותו להורות. האבות מהווים חלק בסיסי בתא המשפחתי ועל כן מגיעה להם אפשרות בחירה כפי שמקבלות האימהות. בחירה זו הינה זכות ולא חסד. במידה וההורים ינהלו חיים מאוזנים, הרווח יהיה גדול יותר מזה של אדם שמתמסר רק לעבודה או רק למשפחה. לפיכך, ישנה חשיבות אדירה לכך שלצד "משרת האם" הקיימת תתקיים גם "משרת אב", ויפה שעה אחת קודם!

לשתף:
  • Print
  • email
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • Digg
  • Twitter
  • del.icio.us
Share

שרית סופרין היא עובדת סוציאלית וסטודנטית לתואר שני בביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב

כל הרשומות מאת

  1. מרים
    7 אוגוסט, 2012 מתוך 18:34 | #1

    היגיע הזמן שמישהו ירים את הכפפה גם בכנסת
    והגיע הזמן שניתן את הקרדיט המגיע לדמות של האב,
    לאבא במשפחה יש תפקיד ערכי חינוכי וחשיבותו כל כך גדולה שאין לו תחליף.
    ילד חייב במשך חייו דמות של אב לעיצובו, לחוסן הנפשי והלימודי חייב "תמיכה" של אב, גם הבנות חייבות דמות של אב.
    העובדות מתחילות לדבר בעד עצמן במיוחד שהאם נאלצת לצאת לעבוד חייבת לקבל עזר כנגדה.

  2. לוי
    8 אוגוסט, 2012 מתוך 07:53 | #2

    כל הכבוד , חשיבה מקורית ונכונה.
    בימינו אן שוני בן ההורים חיבים לתקן את העיבות ההיסתורית

  3. ערן
    8 אוגוסט, 2012 מתוך 11:25 | #3

    בתור אב טרי אני חייב להסכים עם כל מילה.
    בימינו, החלוקה בין המגדרים הצטמצמה ובמרבית המקרים הגבר הינו שווה לאישה ולהיפך.
    המגמה היא שיוויון בין המינים. דבר זה פועל בהרבה מקרים לצורך חיזוק מעמד האישה אך בל נשכח את מקומו של הגבר במשוואה.
    דבר זה בא לידי ביטוי, כמובן, גם בנוגע לתפקידי האב והאם. המוערבות של האב בגידול ילדיו חשובה מאין כמוה (כפי שצויין במאמר לעיל).
    שמחתי מאוד לראות שיש מישהי שמעלה את הנושא בפורום הזה, כך אולי יהיה שינוי ושאיפה לשיוויוניות בעתיד.

  4. נעמה
    8 אוגוסט, 2012 מתוך 23:38 | #4

    בהחלט מדובר בנושא חשוב והגיע הזמן שיעלה לכותרות.
    אין שום סיבה שלא תהיה משרת אב כמקבילה למשרת האם, כאשר לכל הורה תינתן האפשרות להיות מעורב בגידול ילדיו ככל הניתן.
    מי ייתן ושינוי כזה יוכל להתחולל ולא במאה הבאה.

  5. הלל
    9 אוגוסט, 2012 מתוך 03:27 | #5

    תסלחו לי, אך לדעתי הדיון כולו הוא די מגוחך לנוכח מימדי אי השיוויון שקיימים בישראל בנושא משפחה.

    אני בוודאי מתפרץ כאן לדלת פתוחה, אך חזקת הגיל הרך למשל מהווה עוול גדול פי כמה לאבות מאשר שלילת הטבה בעבודה. שלא לדבר על שאר אי-השיוויון שמובנה בחוקי המשפחה, אשר מועצם פי כמה דרך הפריזמה של ביה"ד למשפחה (למי שלא היה את העונג, אני בהחלט מוכן להרחיב בנושא).

    בתור אחד שזכויות אדם בכלל וזכויות נשים בפרט הם נושאים שחשובים לו, נדהמתי לראות את מימדי האפליה המגדרית בנושא חוקי המשפחה. הבורות הציבורית בנושא מדהימה אפילו יותר.

    אני מודע לכך שאלה שעוסקים במלאכת ההסברה נראים בדרך כלל כמשוגעים (והיום אני מבין לצערי שהם אכן משוגעים – שיעגעו אותם מרוב תסכול ומחסור בצדק ואונים) ונוטים לאמץ קו "אנטי פמיניסטי", אך בעיני המושג פמיניזים מתייחס דווקא לשיוויון בין המינים, וככזה שיוויון זכויות לגברים בתחום המשפחה בהחלט צריך להיות אחת ממטרותיו.

  6. דוד
    9 אוגוסט, 2012 מתוך 21:29 | #6

    הרבה חומר למחשבה יש במאמר הזה.
    היום יותר ברור מאי פעם שההבדלים בין המינים דורשים התייחסות לחובות לצד הזכויות. האתגר שלנו כחברה בעשורים האחרונים היא לגרום לשוויון זכויות בין כל אדם באשר הוא – על פי הכתוב במגילת העצמאות – בלי הבדל דת גזע ומין.
    האתגר הזה ימשיך להעסיק אותנו בעשורים הבאים גם כן. הוכיחה זאת אליס מילר שפתחה את האפשרות להתמיין לקורס טיס לנשים והשוטר מהמאמר הזה שגרם לגורמי ממשל ומדינה ליצור תקדים בנושא זכויותיו המשפחתיות.
    חייבים להמשיך ולהעלות את הנושא הזה למודעות החברתית!

  7. דוד
    9 אוגוסט, 2012 מתוך 21:33 | #7

    נראה לי שהתבלבלת
    איך אתה אומר שהדיון הוא מגוחך? הרי אתה מלין על אפלייה שלך בתור גבר ומצד שני חושב שרק לך יש צרות.
    לא נראה לי שהשוטר חשב שהבעיה שלו היא מגוכחת. לא נראה לי שגברים שיוצאים לחופשת לידה חושבים שהנושא הוא מגוחך. אם כל אחד יתעסק רק בבעיות שלו לא נגיע לשום מקום.
    אני מעולם לא חוויתי אלימות. אם לא אשתתף במיגור התופעה כי לי היא לא מפריעה לאן נגיעה כחברה. אם לא נמגר את האלימות המילולית והפיזית כי יש מקרים חמורים יותר של רצח לאן נגיע כחברה?
    אני מסכים עם דבריך אבל זה לא משחק סכום -0-
    צריך להלחם בכלל התופעות. נקודה.

  8. רחלי
    10 אוגוסט, 2012 מתוך 09:16 | #8

    מסכימה עם כל מילה, אנו כחברה צריכים לדאוג לאפשר לתת לכל הורה להיות מעורב בגידול ילדיו. בשנים האחרונות אנו עדים לשיוויו הזכויות שהתחיל בנושאים של חלוקת הנטל בין האם והאב עדות לכך היא שאב יכול לצאת לחופשת לידה במחצית מהזמן במקום האם, כמו כן אנו מתבשרים בתקופה האחרונה על שינוי שמתקיים גם בבתי המשפט לענייני משפחה שם נדונה בצורה רצינית יותר מבעבר נושא המשמורת על ילדים קטנים עד גיל 6 לא תינתן באופן אוטומטי לאם, כמו כן עניין המשמורת המשותפת בין האם והאם הולך ומתרחב בברכתו של בית המשפט. אז באמת שאין שום סיבה שלא תהיה משרת אב כמקבילה למשרת האם!!!!!!!!!! גם הערכאות המשפטיות בשלות להפוך כל החלטה של המגזר הציבורי וזאת אנו רואים כראייה. ולעיתים שהדברים מבוצעים במגזר הציבורי ישנו גם צו הרחבה המכיל את ההחלטה גם על הציבור הפרטי. זה התפקיד שלנו כחברה להעלות את הנושא לדיון ציבורי.

  9. הלל
    10 אוגוסט, 2012 מתוך 14:09 | #9

    הי דוד, כוונתי לא היתה שהנושא אינו ראוי, אלא שהוא שולי בתמונה הגדולה. אם תרשה לי לשאול את האנלוגיה שלך לתחום האלימות: מאמר מקביל היה טוען שיש בחברה אלימות שצריך למגר ואז מתמקד באלימות המילולית של נהגי האוטובוס למשל. יתרה מכך, לפחות כנגד האלימות קיים קונצנזוס חברתי וחוקי, בעוד ששוויון בזכויות הגברים בדיני המשפחה אינו מעוגן בחוק, בחברה או בדיון הציבורי.

    וישנו גם עניין המידתיות, עם כל הכבוד לאותו שוטר, הסכומים עליהם הוא נלחם, והקשיים מולם הוא מתמודד (ואני אחזור ואומר, עם כל הכבוד לאותו שוטר) הם זעומים ביחס למה שעובר על גברים פרודים/גרושים. שלא לדבר על כך שהוא קיבל בסופו של דבר סעד חוקי, בזמן שאם המקרה היה נדון בביה"ד למשפחה אני יכול להבטיח לך מראש מה היתה התוצאה (+הוצאות משפט כמובן)

    לסיכום בוודאי שלא מדובר במשחק סכום אפס, אך לדעתי חוסר השיוויון המגדרי שבא לידי ביטוי בכמה ימי חופש (בלי לזלזל) הוא טיפה באוקינוס לעומת חזקת הגיל הרך שנותנת את הילדים באופן אוטומאטי לאמא למשל.

  10. 4 אפריל, 2013 מתוך 23:05 | #10

    היתי בטוח, בהתחלה, שהגעתי לעוד אתר של פמיניזם מפלצתי וחסר פרופורציות, אבל התבדיתי. שמחתי לגלות שיש במדינה הזו נשים שבאמת מאמינות בשיוויון ובשיוויון בנטל (ההורות) ולא זועקות "הגברים לקחו לי שתו לי!" וסוף-סוף אנשים מבינים את המהות של הורות הטרו-סקסואלית. לכל ילד יש את הזכות לאם ואב ולנו את החובה להעניק לו אותה.

    רק חבל שכבר קרוב לשנה אף-אחד לא כתב כאן כלום, מקווה שהצלחתי לדרבן :)

  1. 20 אוגוסט, 2012 מתוך 11:54 | #1

FireStats icon ‏מריץ FireStats‏