ארכיון

רשומות עם הטג ‘מגדר’

סיכום מושב קהילת מגדר בכנס האגודה הסוציולוגית

סיכום  מושב קהילת מגדר בכנס האגודה הסוציולוגית

27.2.2012

יו"ר: ד"ר מיטל עירן יונה, ד"ר יוכי שלח

 

כמסורת הכנס הסוציולוגי, גם בכנס ה-43 של האגודה הסוציולוגית הישראלית, שנערך בפברואר 2012 באירוח האוניברסיטה העברית, בירושלים, נערך מושב של קהילת מגדר.  נושא המושב השנה היה: לחקור מגדר בישראל.

אנו מבקשות להודות למרצות שנענו לאתגר שהצענו והציגו במושב סדרת ההרצאות מצוינות: פרופ' חנה הרצוג, ד"ר ענת הרבסט, ד"ר אורלי בנימין, ד"ר מנאר חסאן וד"ר חנה ספרן.

יחסי מגדר בישראל התעצבו לאורך השנים בזיקה לאפיוניה הייחודיים של החברה הישראלית: הקבוצות החברתיות, האתניות והלאומיות המרכיבות אותה (על השסעים והזיקות שביניהן), ההיסטוריה של העם היהודי בישראל ובתפוצות והיסטורית הסכסוך היהודי-ערבי באזורנו, האידיאולוגיה הלאומית שלאורה צמחה החברה הישראלית, התרבות והערכים המאפיינים את הקבוצות האתניות והלאומיות השונות המרכיבות אותה, וכיו"ב.

חקר המגדר בישראל הלך והתרחב בשני העשורים האחרונים,  במקביל נפתחו בעשור האחרון תוכניות ללימודי מגדר ברוב האוניברסיטאות ובחלק מהמכללות בישראל, והנושא נחקר בראייה אינטר- דיספלינארית, מתוך הכרה במגדר לא רק כקטגוריה לניתוח אלא "כמשטר דעת וסדר חברתי ממוגדר"[i] החודר אל כל תחומי החיים החברתיים ומבנה אותם.

לצד קורפוס הולך ומתרחב של מחקר והגות  פמיניסטית שנכתב ברובו במערב, הצטבר בשני העשורים האחרונים בסיס ידע נרחב על ההקשר הישראלי, בתוכו מחקרים הבוחנים את יחסי מגדר במשפחה, בשוק העבודה, במערכת החינוך, בפוליטיקה, בזירת המשפט, בספרות ובקולנוע, בתקשורת ועוד. מחקרים אלו מבקשים לנתח את הסדר המגדרי הקיים בישראל ולהצביע על ההתנסויות המגדריות השונות של נשים ממעמדות  שונים ומקבוצות אתניות, דתיות ולאומיות שונות בישראל.

במושב זה ביקשנו לבחון את השאלה – מה ייחודי בהקשר הישראלי של חקר המגדר, ובהתייחס לכך מה המשמעות של לחקור מגדר בישראל?

השאלה שעמדה במוקד מושב זה הינה כיצד מעצב ההקשר הישראלי הייחודי את יחסי המגדר בחברה הישראלית, כפי שאלו באים לידי ביטוי בזירות חברתיות שונות, ואילו אתגרים/שאלות מזמן ההקשר המקומי – לחוקרות וחוקרי מגדר בישראל?

 סיכום המושב:

כל אחת מההרצאות, האירה פן אחר של הנושא שעמד במרכז המושב ופקחה את עינינו באשר לאופנים בהם נוצרו ומתעצבים יחסי מגדר בהקשר הישראלי, ועל ייחודיותו של ההקשר הישראלי בעיצוב יחסי המגדר.

הרצאותיהן של פרופ' חנה הרצוג וד"ר מנאר חסן בחנו את שורשי המשטר המגדרי בחברה הישראלית  כממוקמים בתהליכים היסטוריים שהתרחשו בתקופת היישוב ולאחר הקמתה של מדינת ישראל. פרופ' חנה הרצוג הצביעה על מיסוד הרבנות הראשית במהלך שנות ה 20' – כתהליך שהוביל למיסוד בחוק של קטגוריות מגדריות ואתניות והפך את המבנה הפטריארכאלי ואת כפיפות הנשים לגברים לחלק בלתי נפרד מכינון הסדרי הישוב היהודי ולימים המדינה.

ד"ר מנאר חסן, הצביעה על תהליכי דה-אורבניזציה שעברה החברה הפלסטינית מאז הקמתה של המדינה וביקשה לקשור בינם לבין שינויים חברתיים, בתוכם: התחזקות המערכת הפטריארכאלית-חמולתית, נסיגתן של הנשים הפלסטיניות אזרחיות מדינת ישראל מרוב הפעילות הציבורית, ושינוי לרעה ביחסי מגדר.

הרצאותיהן של ד"ר אורלי בנימין וד"ר ענת הרבסט, עסקו בהווה. שתיהן קשרו בין תהליכים של גלובליזציה והשפעה של האידיאולוגיה הנאו-ליברלית – על ישראל, לבין מעמדן של נשים עובדות בישראל בת זמננו.

ד"ר אורלי בנימין, בחנה כיצד תהליכים אלו, פוגעים בצורה שיטתית בהישגי תנועת הנשים ותנועות העובדים בישראל. אורלי קוראת לחוקרות מגדר בישראל לחשוף את המפגש בין המוסדי והאישי המתרחש בהקשר של הנאו-ליברליזציה, כאמצעי להבין כיצד פועלים דיכויים מוצלבים ותהליכי רה-מיגדור בעולם העבודה והכלכלה הישראלית. לאור דבריה ביקשה אורלי לבחון אילו אתגרים  מזמן ההקשר המקומי – לחוקרות וחוקרי מגדר בישראל?

ד"ר ענת הרבסט בחנה את האופן שבו משפיעה האידיאולוגיה הנאו-ליבראלית על עיצוב תפיסות חברתיות, בישראל של שנות האלפיים. דרך המקרה של מאבק האמהות החד הוריות , ענת עמדה על האופן שבו מדיניות המדינה כלפי המשפחה מכוננת קטגוריות ממוגדרות. ההשוואה למקרה האמריקאי האירה את ייחודיות ההקשר הישראלי.

ד"ר חנה ספרן, הסיטה את המבט שלנו מחקר המגדר-  לשאלה אודות לימודי מגדר, עצם קיומם ומשמעותם בהקשר המקומי. דרך בחינת ההיסטוריה של התחום מחד, ומצבם של לימודים אלו באקדמיה היום, מאידך, ביקשה חנה להאיר שאלות מוסריות ותיאורטיות הנוגעות לעצם קיומם של לימודי מגדר בתוך עולם אקדמי, כאשר הם עוסקים במידה רבה בערעור בסיס הידע שלו, וביציאה כנגד הסדר החברתי והמגדרי הקיים, שהאקדמיה מהווה חלק בלתי נפרד ממנו.

לסיכום, הרצאות השונות שהוצגו במושב  – הביאו לידי ביטוי תובנות חשובות באשר לאופני הייצור והמיסוד  של המשטר המגדרי בהקשר הישראלי, כמו גם ציינו כיווני מחקר חשובים לחוקרות מגדר, ושאלות שחשוב שימשיכו וישאלו בחוגים ובתוכניות ללימודי מגדר בישראל, ולא רק בהם.

בהזדמנות זו אנו מבקשות להודות לכל מי שאפשר את קיומו של יום העיון הזה: לבית הספר לאמנויות של סמינר הקיבוצים, על האכסניה והעזרה הרבה; לאגודה הסוציולוגית הישראלית שמשמשת לנו בית אקדמי נוסף; למרצים ולדוברים שהיו מרכזו של יום העיון; לכם, קהל החוקרות והחוקרים שבאו לשמוע; ולבסוף, לסטודנטיות רעות חג'ג', רעות גורג'י וטל נמני, שתרמו זמן ומאמץ לקיומו של יום זה.

 

ובאשר להמשך:

קהילת מגדר פועלת במהלך כל השנה באמצעות מספר במות. אנחנו מזמינות אתכן להשמיע את קולכן מעל הבמות השונות של הקהילה : לפרסם רשימות בבלוג קהילת המגדר, לכתוב על הקיר של דף הפייסבוק שלנו ולצייץ בטוויטר.


[i] כפי שטענו דפנה יזרעאלי, אריאלה פרידמן, הנרייט דהאן-כלב, חנה הרצוג, מנאר חסן, חנה נוה וסילביה פוגל-ביז'אוי, במבוא לספרן החשוב:"מין, מיגדר פוליטיקה", אשר עסק בנשים בישראל מנקודת מבט אקדמית-פמיניסטית וביקש להצביע על אופיו הייחודי של המשטר המיגדרי בישראל. הספר יצא לאור בשנת 1999, בהוצאת קו אדום,הקיבוץ המאוחד.

Share

כתב עת חדש: "מגדר" – קול קורא

| מגדר הוא כתב עת דיגיטלי רב תחומי ורב תרבותי, המוקדש לשיח על  מגדר ופמיניזם, ויוצא בחסות קהיליית המגדר של האגודה הסוציולוגית הישראלית. מטרתו ליצור ממשק רב מימדי של מחקרים ופרסומים אקדמיים ושל טקסטים ועבודות אמנות ותרבות, לשמש במה להפצה ולהעשרה של השיח המגדרי והפמיניסטי בשפה העברית ולהעלות את המודעות לנושאים אלה בקהילה.

| בחלקו האקדמי של מגדר יפורסמו מאמרים ומחקרים של חוקרות וחוקרים העוסקים בסוגיות של פמיניזם ומגדר בתחומים מגוונים כגון סוציולוגיה, פסיכולוגיה  תקשורת, כלכלה, משפט, ספרות, קולנוע  רפואה ועוד, ובמגוון מתודות מחקריות. טרם פרסומם יעברו מאמרים אלו  שיפוט עיוור כמקובל בכתבי עת אקדמיים. כן יפורסמו בו מעת לעת רשימות ביקורת קצרות על ספרי עיון שיצאו לאור, בעברית או באנגלית.

| בחלקו השני של מגדר יפורסמו מסות ורשימות, וזאת במטרה להרחיב ולהעמיק את גבולות השיח אל מעבר לשיח המחקרי.

| בחלקו השלישי של מגדר יוצגו יצירות מקוריות מתחום הספרות והאמנויות הוויזואליות, שיעשירו את מרחב השיח.

| הבחירה בפורמט דיגיטלי היא בחירה אידיאולוגית  ומעשית כאחת. המהדורה הדיגיטלית תאפשר קישוריות, שיתופיות וזמינות לכל ותוציא את העיסוק האקדמי והיצירתי בענייני פמיניזם ומגדר אל מחוץ לספריות האקדמיות – אל הציבור הרחב. את כתב העת ניתן יהיה להוריד בשלמותו כקובץ PDF אל המחשב ומחשבי הלוח (טאבלטים, אייפד) של הקוראות והקוראים.

| עורכות מגדר: ד"ר אורלי צרפתי (המכללה האקדמית עמק יזרעאל), ד"ר יוכי שלח (בית הספר לאמנויות של מכללת סמינר הקיבוצים).

| מועצה אקדמית (בסדר אלפביתי): פרופ' חאולה אבו בכר, ד"ר יעקב אזואלוס, פרופ' מימי אייזנשטדט, ד"ר דליה לירן אלפר, פרופ' סלביה ביז'אווי, ד"ר אורלי בנימין, פרופ' יפה ברלוביץ', ד"ר טל דקל, ד"ר עופר נור, פרופ' משה סמיונוב, ד"ר מיטל עירן יונה, ד"ר חנה קהת, ד"ר תמי קרני.

קול קורא לכתב עת : "מגדר"

 

 

 

Share

קול קורא: מושב קהילת מגדר בכנס האגודה הסוציולוגית

קול קורא:
מושב קהילת מגדר בכנס האגודה הסוציולוגית
יו"ר: מיטל עירן יונה, יוכי שלח

כמיטב המסורת בכנס הסוציולוגי, גם בכנס הקרוב יערך מושב של קהילת מגדר.
נושא המושב השנה יהיה
:
לחקור מגדר בישראל
יחסי מגדר בישראל התעצבו לאורך השנים בזיקה לאפיוניה הייחודיים של החברה הישראלית: הקבוצות החברתיות, האתניות והלאומיות המרכיבות אותה (על השסעים והזיקות שביניהן), ההיסטוריה של העם היהודי בישראל ובתפוצות והיסטורית הסכסוך היהודי-ערבי באזורנו, האידיאולוגיה הלאומית שלאורה צמחה החברה הישראלית, התרבות והערכים המאפיינים את הקבוצות האתניות והלאומיות השונות המרכיבות אותה, וכיו"ב.
חקר המגדר בישראל הלך והתרחב בשני העשורים האחרונים .
במקביל נפתחו בעשור האחרון תוכניות ללימודי מגדר ברוב האוניברסיטאות ובחלק מהמכללות בישראל, והנושא נחקר בראייה אינטר- דיספלינארית, מתוך הכרה במגדר לא רק כקטגוריה לניתוח אלא "כמשטר דעת וסדר חברתי ממוגדר" החודר אל כל תחומי החיים החברתיים ומבנה אותם.

לצד קורפוס הולך ומתרחב של מחקר והגות  פמיניסטית שנכתב ברובו במערב, הצטבר בשני העשורים האחרונים בסיס ידע נרחב על ההקשר הישראלי, בתוכו מחקרים הבוחנים את יחסי מגדר במשפחה, בשוק העבודה, במערכת החינוך, בפוליטיקה, בזירת המשפט, בספרות ובקולנוע, בתקשורת ועוד. מחקרים אלו מבקשים לנתח את הסדר המגדרי  הקיים בישראל ולהצביע על ההתנסויות המגדריות השונות של נשים ממעמדות  שונים ומקבוצות אתניות, דתיות ולאומיות שונות בישראל.
במושב זה ננסה לבחון את השאלה
מה ייחודי בהקשר הישראלי של חקר המגדר, ובהתייחס לכך מה המשמעות של לחקור מגדר בישראל?


השאלה שתעמוד במוקד מושב זה הינה כיצד מעצב ההקשר הישראלי הייחודי את יחסי המגדר בחברה הישראלית, כפי שאלו באים לידי ביטוי בזירות חברתיות שונות, ואילו אתגרים/שאלות מזמן ההקשר המקומי – לחוקרות וחוקרי מגדר בישראל?

הצעות אנא שלחו לוועדה האקדמית של הכנס וכן עותק לד"ר מיטל עירן-יונה:  meytalej@gmail.com או לד"ר יוכי שלח: yochy.shelach@gmail.com

בינתיים, אנחנו מזמינות אתכן להשמיע את קולכן מעל הבמות השונות של הקהילה : לפרסם רשימות ב
בלוג קהילת המגדר, לכתוב על הקיר של דף הפייסבוק שלנו ולצייץ בטוויטר.

כמו כן,
אנו מנצלות את ההזדמנות להודות מכל הלב לנדב פרץ, שמתחזק את הבלוג של הקהילה.
Share

המאבק הפמיניסטי בישראל לאן? קול קורא למאמרים

המאבק
הפמיניסטי בישראל לאן?

קול קורא למאמרים

כותבות וכותבים מכל תחומי המחקר מוזמנים להגיש מאמרים לגיליון מיוחד של כתב העת "משפט וממשל" שיוקדש לנושא
"המאבק הפמיניסטי בישראל לאן?"

"המהפכה הנשית הושלמה" הכריז בחגיגיות המגזין "אקונומיסט" לפני כשנה וסימן את המאה העשרים כמאה המשמעותית ביותר מבחינת קידום מעמדן של נשים. אולם, רבים אחרים מציגים נתונים פסימיים בהרבה ביחס למצב אי השוויון המגדרי בחברה והמכשולים המשמעותיים בדרך למיגורו.

מטרתו של גיליון נושאי זה היא לנסות לעשות סיכום ביניים ביחס להישגיו וכישלונותיו של המאבק הפמיניסטי בישראל ולהצביע על
האתגרים המרכזיים בקידום השוויון המגדרי בפתח המאה העשרים ואחת.  הכוונה היא להתמקד בעיקר בתפקידו (ההיסטורי, העכשווי והעתידי) של המשפט בהקשר של המאבק הפמיניסטי, אך גם להציג פרספקטיבות ותובנות מדיסציפלינות אחרות – סוציולוגיה, היסטוריה, קרימינולוגיה, עבודה סוציאלית ועוד.

הגיליון יעסוק בשאלות כגון:

  • עד כמה יכול וצריך המשפט לשמש כלי מרכזי במאבק לשוויון מגדרי?
    מהי מידת ההשפעה שהייתה בפועל לשיח הפמיניסטי על עיצוב השדה המשפטי ועל שינויים חברתיים בנושאים שונים  כגון שוק העבודה, משפחה, פוליטיקה, צבא, אלימות, מלחמה ושלום, בריאות ופריון, הורות, ועוד.
  • האם הצליחו מאבקים פמיניסטיים קונקרטיים  לקדם את השוויון המגדרי בחברה?
  • מהם הכישלונות של המאבק הפמיניסטי בישראל?
  • כיצד ראוי להגדיר שוויון מגדרי בפתח המאה העשרים ואחת וכיצד הגדרה זו צריכה להשפיע על סימון יעדי המאבק הפמיניסטי?
  • אתגרי העתיד של המאבק לשוויון מגדרי;
  • דילמות פמיניסטיות הנגזרות מהשסעים וההבדלים בתוך קבוצת הנשים;
  • גברים, גבריות ושוויון מגדרי;
  • פרספקטיבות משוות: לקחים ממדינות אחרות ומהמשפט הבינלאומי.

את המאמרים המלאים יש להגיש עד ליום 1 לדצמבר 2011. המאמרים יהיו כפופים להליך השיפוט הרגיל כמקובל ב"משפט
וממשל". ניתן ורצוי להתייעץ ביחס למאמרים פוטנציאליים עם העורכת.

ד"ר נויה
רימלט, העורכת הנכנסת של "משפט וממשל", nrimalt@law.haifa.ac.il

Share

אַת: שלושים שנות מחקר תקשורת פמיניסטי בישראל

קול קוראת למשלוח תקצירים להרצאות בכנס

לפני כשלושים שנה נבטו בישראל ניצניו של חקר תקשורת הנגזר, מבוסס ומושתת על עקרונות פמיניסטיים ומבטא את רוחו
של הפמיניזם[1] ודרך תפיסתו את העולם החברתי והמציאות הסמלית. בזכותן של חוקרות חלוצות[2], שעסקו לא רק במחקר ובהוראה פמיניסטיים, אלא גם טיפחו דורות חדשים של חוקרות צעירות, השתרשה פעילות הגותית ומחקרית זו. במהלך השנים רעיונות פמיניסטיים חלחלו אל תוך חקר התקשורת בארץ החל מבחינת מעמד האישה בטקסטים תקשורתיים ובתהליכי ייצורם, דרך מתודולוגיה בהשראה פמיניסטית וכלה בדפוסי צריכת תקשורת של קבוצות מיעוט אחרות.

אי-לכך, מצאנו לנכון לערוך כנס בו יוצג המיטב של המחקר הפמיניסטי העכשווי בתקשורת. הכנס יתקיים בתאריך 20
בנובמבר, 2011
, באוניברסיטת תל אביב. בכנס יהיו מושבים של הרצאות שעברו 'שיפוט עיוור' ומושב מליאה. מושב המליאה יוקדש לציון תרומתה של פרופ' דפנה למיש לתחום זה.

אנחנו פונות כעת לקהילת החוקרים והחוקרות (החל מתלמידי/ות מחקר לתואר שלישי) בבקשה לקבל תקצירים להרצאות במגוון תחומים הנושקים ו/או הנגזרים מן הפמיניזם ו/או מובְנים מהנחות המוצא שלו. התקציר יכלול 300-500 מילים וכַמקובל יסקור בתמציתיות את הרקע התיאורטי, כלי המחקר, המימצאים והמסקנות. במסמך נפרד יש לשלוח פרטים אישיים של המחבר/ת
(כותרת ההרצאה, תפקיד ושיוך מוסדי ופרטי התקשרוּת). יש להימנע מזיהוי פרטי המחבר/ת בתקציר. התקצירים יישַפטו כמקובל בתהליך של חסיון-כפול. נא לשלוח את התקציר ודף המידע האישי עד לתאריך 31 ביולי, 2011, לאורנת טורין: ornat@gordon.ac.il

 

בברכה,

נלי אליאס

סיגל ברק-ברנדס

אורנת טורין

הגר להב

עינת לחובר

אריאל פרידמן

עמית קמה

לימור שיפמן


[1] השימוש במונח "פמיניזם" בלשון יחיד נועד לשם הקלה בקריאה ואיננו משקף תפיסה אחידה, כאילו מדובר בישות אחת, שגבולותיה קשיחים או ברורים-מאליהם.

[2] כל המערכת הסמלית של התרבות שלנו, על אוצר המלים והדקדוק של שפתנו, מעניקה יוקרה לגבריות. לראיה, השפה העברית היא שפה מְמוּגְדֶרֶת: בכל מבע מילולי טמונה אידיאולוגיה פטריארכלית. אי-לכך, בחרנו לנקוט בלשון נקבה על מנת להצביע על הטיה זו.

 

 

 

Share

הכנס השלישי על מגדר בשטח ובאקדמיה, בר אילן

התכנית ללימודי מגדר, מסלול מגדר בשטח
אוניברסיטת בר – אילן 

 הכנס השלישי על מגדר בשטח ובאקדמיה 
השטח מוליד משפחה

מה בין ארגוני שטח וידע אקדמי לבין תמורות ושינויי מדיניות במוסד המשפחה? 

השנה תכנית הכנס מתמקדת בשינויים במוסד המשפחה בעקבות פעילות שטח ובידע אקדמי שנצבר בלימודי מגדר ובלימודי גבריות.

לצד סוגיות של מדיניות וחקיקה נעסוק בדילמות של מנעדי משפחות, זוגיות, אמהות ואבהות 
 
   יום רביעי, ל' בניסן, תשע"א  ה-4 במאי 2011

באוניברסיטת בר – אילן

אולם הקונגרסים ע"ש פלדמן (בנין 301) 

לתכנית הכנס – לחצו כאן

————————————————————

הרישום לשנת הלימודים תשע"ב בעיצומו, מסלול מגדר בשטח מציע מלגות לשנת הלימודים תשע"ב
למידע נוסף על המלגות ועל הלימודים בקרו באתר האינטרנט שלנו
www.genderst.com 

הצטרפו לדף שלנו בפייסבוק
www.facebook.com/barIlangender

Share

ברבור שחור – מזווית מגדרית

ד"ר סיגל ברק ברנדס וגב' מירה הורביץ

 ד"ר סיגל ברק ברנדס היא מרצה לתקשורת ולמגדר, המסלול האקדמי המכללה למינהל. גב' מירה הורביץ  היא פסיכולוגית קלינית ומדריכה 

 


 

לאחרונה יצא לאקרנים סרט הקולנוע האמריקאי "ברבור שחור" (Black swan). מבלי להרוס יותר מדי לאלו אשר עדין לא צפו בסרט, נאמר כי הסרט עוסק בלהקת בלט יוקרתית בניו-יורק, המתעתדת להעלות הפקה של "אגם הברבורים". הסרט מתמקד בדמותה של הרקדנית נינה (בגילומה של נטלי פורטמן) המתמודדת על התפקיד הראשי, ובמתח וביריבות בינה ובין רקדנית אחרת – לילי (מילה קוניס). המנהל האמנותי של הלהקה, תומאס לירוי (וינסנט קאסל), חושש מליהוקה של נינה לתפקיד הראשי, שכן לדבריו, היא מתאימה לתפקיד הברבור הלבן, בעוד שאינה מתאימה לתפקיד הברבור השחור. מאחר והתפקיד הראשי דורש גילומן של שתי הדמויות על ידי רקדנית אחת – הוא מתלבט ודורש ממנה להוכיח לו שהיא מסוגלת להשתנות. הוא מנשק אותה באופן מפתיע והיא נושכת אותו בשפתו, אקט שמשכנע אותו לתת לה את התפקיד הראשי של מלכת הברבורים. הסרט מציג גם את יחסיה הלא-בוגרים של נינה עם אמהּ השתלטנית אריקה (ברברה הרשי), המתייחסת אל נינה כאל ילדה ומנסה לשלוט בחייה.

ניתן לראות במתח שמציג הסרט בין "הברבור הלבן" והעדין לבין "הברבור השחור" והיצרי ביטוי מרתק לכמה דימויים נשיים המקובלים במדיה.

ביקורת פמיניסטית שהחלה מתפתחת בשנות ה-70 של המאה ה-20 (הגל השני של הפמיניזם) בחנה את שאלת הבניית ההבדלים המגדריים והתפקידים החברתיים המקושרים לנשים וגברים, וביקרה את המחשבה המערבית לגבי המינים בגלל העיקרון המסדר המרכזי שלה – השוואה ועימות באמצעות ניגודים דואליים (או-או). דואליות זו מתעלמת ממצבי ביניים ומערבת בדרך כלל גם יחסי היררכיה בין שני קצוות הדואליות, כשצד אחד מוערך יותר והאחר פחות.

נשיות, לפי עיקרון זה, מובנת באופן הטוב ביותר כניגוד המבני של גבריות, ומקושרת תמיד לצד הפחות מוערך בדואליות זו. כחלק מהחשיבה המערבית הגברית, גם הנשיות עצמה מוגדרת בצורה דיכוטומית, ונשים משתייכות לאחת משתי קטגוריות מנוגדות: ה"מדונה" – כלומר, האישה בתפקיד האם, היולדת, המגדלת ומטפלת, מקריבה, דמות מוסרית וא-מינית, ומן הצד השני – "הזונה" - כלומר אישה לא מוסרית, מסוכנת וארוטית, המגרה ומאיימת על הגבר במקביל.

הסרט "ברבור שחור" מבוסס, למעשה, גם הוא על חשיבה דיכוטומית מעין זו ביחס לנשיות, ומציג הפרדה ברורה בין "המדונה" – היא נינה – שאינה מינית, הנתפסת עדין כילדה בעיני אימה, עדינה ומוסרית (לא נעים לה לקחת את התפקיד מהפרימה בלרינה המזדקנת – בת'), הלבושה תמיד לבן המסמל את בתוליותה, לבין "הזונה" – היא לילי. לילי, מינית וחושנית מאוד, בעלת תעוזה, המנסה לפתות את תומאס בכדי לזכות בתפקיד הנחשק, ובאופן סמלי לבושה תמיד בשחור. העימות המר ביניהן, המלווה את התפתחות העלילה והמוביל את נינה לסדרת הזיות ולפגיעה בעצמה, מהווה ביטוי לתפיסה שאינה מאפשרת יישוב המתח והדואליות, ומלמד כי, לכאורה, אין מצבי ביניים בנשיות.

תפיסה דיכוטומית זו מקבלת ביטוי גם בפיצול הפסיכולוגי בנפשה של נינה. מלאני קליין, פסיכואנליטיקאית ומייסדת גישת יחסי האובייקט בפסיכואנליזה, תיארה את מושג הפיצול (split) כמנגנון הגנה פרימיטיבי, המשמש להתמודדות עם החרדה שמעוררים רגשות מאיימים של תוקפנות ומיניות. הסרט נפתח בסצנת פיצול: אגם הברבורים, הברבור הלבן הזך, התמים והטהור, מותקף על ידי הברבור השחור היצרי, הקנאי, התוקפן, הברוטאלי. בהמשך אנו מבינים כי מדובר בחלומה של נינה. כבר בפתיחה זו מציג הסרט את השקפתו, התואמת גם את הגישה הפסיכולוגית: כיוון שהחלום הוא של החולם, כל חלקי החלום מייצגים חלקים שונים של נפש החולם. לפיכך, גם הברבור הלבן וגם הברבור השחור, מייצגים חלקים בנפשה של נינה. נינה אינה יכולה להכיל בתוכה את מיניותה שלה, ומשליכה אותה על לילי, הנושאת עבורה את החלקים האפלים של נפשה, קרי: "הברבור השחור" שבתוכה (ראו "ברבור שחור, ברבור לבן", מירה הורביץ, מתוך האתר 'פסיכולוגיה עברית', מאמרים, 6.3.11).

יותר מכך: הגורם המזין, מחדד ומלהיט את התחרות בין נינה ולילי הוא הגבר, שנמצא בתפקיד מקבל ההחלטות, ובכך ניתן ביטוי ליחסי הכוחות המגדריים המקובלים – הגבר הדומיננטי, הנמצא בעמדת הסמכות, ואף מטריד מינית במקומות מסוימים בעלילה, מטיח את הנשים זו כנגד זו, לפי מודל שליטה ברור של "הפרד ומשול". הוא זה אשר יוצר את הדיכוטומיה הברורה בין מאפייני הנשיות שמגלמת כל אחת מהרקדניות, ומעודד את נינה לעשות את הבלתי אפשרי, ולגלם לבד את שני הברבורים (קרי: להיות המדונה והזונה גם יחד).

נינה אכן נענית לאתגר, ומנסה למצוא את ה"זונה" שבתוכה, אולם משלמת על כך מחיר בריאותי ונפשי יקר.  בנקודה זו חשוב להזכיר את הגל השלישי בפמיניזם, הפוסט-פמיניזם, שבכל הקשור לדימויי נשיות במדיה, עסק הן ברעיונות מעצימים של girl power והן בדימויים של "נערה במשבר". נינה מאוד החלטית בניסיונה (וגם בהצלחתה בסופו של דבר) לגלם את מלכת הברבורים. היא שמה לה כיעד את השגת התפקיד, ואכן זוכה בו בסופו של דבר. לפיכך, יש כאן ביטוי לרוח ולשיח של Girl power שמאפיינת דימויי נשיות פוסט-פמיניסטיים: נערה/אישה יכולה להיות כל דבר, אם רק תרצה בכך. נשים הן חזקות ודומיננטיות והפמיניזם למעשה מיותר.

שיח מקביל שהתפתח אף הוא בתרבות, באקדמיה ובמדיה בשנות ה-90 ביחס לצעירות, הוא שיח של "נערה במשבר/בסיכון". הטענה כאן היא שבגיל ההתבגרות, בשל לחץ מהתרבות האמריקאית, נערות מומרצות/מחויבות לשים בצד את ה'עצמי' האותנטי שלהן, הבריא והשלם ולהפוך ל'עצמי' אחר שיקרי. הלחץ הזה להיות מי שאינן, מדכא את רוב הנערות. הן מפסיקות לחשוב – 'מי אני'? 'מה אני רוצה'? ומתחילות לחשוב 'מה עלי לעשות כדי לרצות אחרים'? תמיד ההתבגרות הייתה דבר מסובך, אולם כיום יש האשמה כנגד תרבות המדיה העכשווית, שהיא עוינת לנערות ולא מאפשרת להן לבטא את עצמיותן האמיתית. כתוצאה מכך נערות מגיעות לדיכאון, לביקורת-עצמית, להערכה-עצמית נמוכה, לחוסר שביעות רצון עם גופן ולהפרעות אכילה. 'נערות במשבר' הן נערות מורדות, המורדות בציפיות מהן להיות "ילדות טובות": נערה/צעירה כזו מואשמת בחוסר ברצון או בחוסר שאיפה להתאים עצמה לציפיות, היא מתנגדת לסמכות, כועסת, אגרסיבית, מנפנפת במיניותה, מפתה בני זוג לא ראויים, מעשנת, שותה, משתמשת בסמים וכדומה. נדמה כי דמותה של נינה מגלמת במקביל לרוח ה Girl power גם שיח זה – הלחץ עליה (מצד תומאס ומצד אימה) להפוך למי שאינה – מוביל אותה אל מצוקתה ואל אובדנה בסופו של דבר. היא בורחת משליטת אימה, שותה ונוטלת סמים, מקיימת יחסים לסביים (למעשה בהזיותיה) ועוד.

לסיכום, נראה כי הסרט מציע ערוב של צורות שיח על נשיות – בחלקם שמרניים, סטריאוטיפיים ודכאניים, ובחלקם משחררים ומעצימים. קשה להימלט מהתחושה כי סופו המדכא מלמד על עדיפותו של שיח שמרני, שלא לומר מיזוגני.

Share
FireStats icon ‏מריץ FireStats‏