ארכיון

רשומות עם הטג ‘פריון’

מה השתנה? נשים וגברים בראי הסטטיסטיקה

אז מה השתנה?

מה אחוז הנשים והגברים החיים יחד ללא נישואין? האם נשים משכילות יותר מגברים – או להיפך? מהו אחוז הבנים הזכאים לבגרות? ואחוז הבנות? ומהו אחוז הנשים הלומדות אדריכלות? מהו אחוז הגברים המשתתפים בכוח העבודה בישראל? ומהו אחוז הנשים העובדות עבודה חלקית?

כל התשובות לשאלות אלו ועוד ניתן למצוא בעלון "נשים וגברים – 2008-2009", שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

Share

גוף אל גוף: אחיות ומהגרות בזירת הסדרת הלידות בישראל 1949-1956

25 אוקטובר, 2009 אין תגובות

שחלב סטולר-ליס ושפרה שוורץ

המאמר עוסק באופני הקליטה הבריאותית של עולי שנות החמישים בנושאים הקשורים להיבטי הרבייה של הגוף כגון: לידות, אמצעי מניעה, הפלות והנקה. המאמר יתאר את מאפייני המפעל הרפואי-חינוכי המקיף שהפעילו עובדי מערכת הבריאות, בעיקר באמצעות אחיות בריאות הציבור, ויבחן כיצד הוא פעל כדי לעצב מחדש את העולים, ובעיקר את העולות. ייטען כי אף על פי שבאופן מוצהר מפעל זה נועד לבטל את ההבחנות שבין עולים ו"ותיקים", דווקא בתחומים הקשורים לרבייה ולפריון – המכונים בלשון התקופה "הסדרת הלידות" – נשמרו ההבדלים וההבחנות בקפידה. בתוך כך יידונו הפרקטיקות הלא-דיסקורסיביות בעיקרן שאפיינו את מפגש העולים עם האחיות ועם ערוצי הכוח אשר הפכו את נושאי הרבייה לזירת מאבק במישור הגוף. המחקר מתבסס על כ-35 ראיונות עומק עם אנשים שעבדו במערכת הבריאות בשנות החמישים ועל מחקר ארכיוני מקיף.

סטולר ליס, שחלב ושפרה שורץ. 2009. "גוף אל גוף": אחיות ומהגרות בזירת הסדרת הלידות בישראל 1949-1956. סוציולוגיה ישראלית יא (1):89-111.

Share

על עוברים בהקשרים

נגה וינר ויעל השילוני-דולב

תקציר של מאמר שהתפרסם בגליון יא(1) של כתב העת סוציולוגיה ישראלית

המאמר דן באופן שבו אנשי מקצוע מתחום רפואת הפריון וההולדה בישראל, המתמחים בייעוץ גנטי וברפואה מיילדותית, מבינים את מעמדו המוסרי של העובר. בחינה של ההצדקות האתיות המנחות הת טיפול המומחים בעובר (או את אי הטיפול בו) מגלה כי בעוד היועצים הגנטיים רואים באישה ההרה את המטופלת שלהם (ולא בעובר), הרופאים המיילדים המטפלים בהריונות בסיכון גבוה מכוננים את העובר כמטופל בפועל. זאת על אף שאין לו מעמד בחוק הישראלי ובהלכה היהודית. למרות הבדל זה נציגי שתי הפרופסיות מצדיקים את התפיסות השונות שלהם באמצעות מודל של אתיקה הקשרית (relational ethics), שבו מעמד העובר נבחן על קרע מערכות היחסים המשפחתיות שלו. במאמר זה אנו טוענות כי הבלטת המודל האתי ההקשרי יונקת ממשטרי ההצדקה הזמינים לאנשי המקצוע בחברה הישראלית, קרי – מהאופן שבו עוצב מעמד העובר בהקשרים היסטוריים, פוליטיים, חוקיים ודתיים בישראל, ולא מהידע הרפואי-פרופסיונלי

וינר, נגה ויעל השילוני דולב. 2009. על עוברים בהקשרים: אתיקה הקשרית בייעוץ גנטי ובניהול רפואי של הריון בסיכון ומעמדו של העובר בישראל. סוציולוגיה ישראלית יא (1):65-88.

Share

סוציולוגיה ישראלית הוא כתב עת דו-שנתי המוקדש כולו למאמרים סוציולוגיים בשפה העברית. מטרתו היא להוות במה למחקרים המנהלים שיח עם עבודות מתקדמות בסוציולוגיה העולמית, תוך הפניית מבט לישראל ולחומרים מקומיים.

כל הרשומות מאת

אחרוּת סטרייטית נצחית?

במבט ראשון דומה כי המאמר 'תחקיר: עד 2050 חמישית מאירופה תהיה מוסלמית' שתורגם מן הטלגרף הבריטי והתפרסם בהארץ ב-10.08.09, אינו אלא תוצר מובהק של שופר תעמולה בן-גוריוני. לפי ממצאי המחקר המצוטטים בהרחבה במאמר, "עד 2050 חמישית מאוכלוסיית אירופה תהיה מוסלמית". עוד נאמר כי הסיבות העיקריות לגידול הניכר באוכלוסייה זו, קשור לשיעור הילודה הנמוך בקרב האירופים ובגידול כמות המהגרים המוסלמים ליבשת. עקב כך צוטטה האשמה שהוטחה במנהיגי מדינות האיחוד, שלפיה אין הם מסוגלים להתמודד עם "פצצת הזמן הדמוגרפית" (הדגשה שלי, ר. ל).

המונח "פצצת זמן דמוגראפית" התביית להפליא בלקסיקון הישראלי כבר בשנת 1948, בימי המנדט הבריטי, כאשר דוד בן גוריון צידד בגישה פרו-נטליסטית ( תומכת ילודה) מובהקת בעיקר עקב ההגבלות שהטילו הבריטים על ההגירה וידיעות על השמדת יהודי אירופה. בן גוריון התמקד בעיקר בהבניית עמדה שלפיה ריבוי הילודה ייחשב כצו השעה לשגשוג כלכלי וביטחוני, כשעמדתו באה לידי ביטוי בפרקטיקה של מתן פרסים כספיים למשפחות מרובות ילדים, כגון מאה לירות לאם לאחר לידת ילדה העשירי.

הגישה הפרו-נטליסטית הרווחת בחברה הישראלית מופתה בעשור האחרון בחקר הישראלי-פמיניסטי כמטריצה של שלושה שיחים מצטלבים: השיח הפרו-נטליסטי (ברקוביץ 1999), (מלמד 2002): השיח הצבאי (ששון-לוי 2006) והשיח ההלכתי (ינאי-רפפורט 1997). שיחים אלה מבנים את הרבייה כהיבט זהותי נשי מרכזי. אחת התולדות של הבניה זו באה לידי ביטוי בפיקוח הרפואי ההדוק שהגוף הנשי נתון לו, היינו, מדיקליזציה של תופעות ביולוגיות שונות החל מן התסמונת הקדם-ווסתית (Davis1996) והווסת וכלה בהיריון ונרמול ליקויי פוריות (העליון, 2004 Remennick 2000 ), שבעטיים הפכה ישראל למדינה המובילה במספר הפריות המבחנה לנפש1 (Shalev & Gooldin 2006). לפי הגיון זה, כדי "לאזן" את האיום הדמוגראפי שומה על המדינה להתערב, כאשר פוטנציאל ההולדה של נשים יהודיות הופך אותן ל"רחם הלאומי" הפרטי המגויס לשירות האומה.

דומה כי בישראל המפולגת והשסועה מכל היבט שהוא – המלקקת בימים אלה את פצעי הטבח שבוצע במועדון הנוער ההומו-לסבי בתל אביב – שוררת תמימות דעים חברתית-תרבותית-הלכתית לפחות באשר לסוגיה מרכזית אחת: הכורח ה"בלתי נמנע" להתמודד עם "פצצת הזמן הדמוגרפית" באמצעות מדיניות תומכת ילודה. להלן כותרת המאמר שהתפרסם בהעיר בוורוד גליון 2 , יולי 2008: "לא רק בילויים מעניינים אותנו. בחמש השנים האחרונות צומחת בקהילה תופעת ה"בייבי בום", ואפשר לראות יותר ויותר הומואים ולסביות עם ילדים (… ) "… וגם, "לפי הערכות בלתי רשמיות יש כיום כ-3,000 משפחות חד-מיניות בישראל עם ילדים", כאשר חוקרים קויריים מתרצים את הרציונל הקווירי לבחירה בהורות בכך שהשיח ההומופובי נוהג לאפיין הומוסקסואליות כסגנון חיים עקר, הואיל ואקטים חד-מיניים אינם יכולים להביא לידי הולדה.

הקוויריים נמלטו אפוא כל עוד נפשם בם מ"אורח החיים העקר", בקדשם את הילודה ובהותירם את הזירה לקומץ של נשים סטרייטיות "סרבניות ילודה".
בעבודת הדוקטור העתידית שאכתוב (במחלקה ללימודי מגדר, בר אילן) אתמקד בתופעה המכונה childless by choice / Childfree ואחקור את ייצוגיה במדיה המקוונת (בלוגים אינטרנטיים ופורומים) בישראל, בבריטניה ובאירלנד. בין היתר, אבדוק מה הם מבני ההצדקה של נשים ישראליות שהחליטו שלא ללדת בהשוואה לאלה של נשים אירופיות והאם קיים מבנה הצדקה מהופך לזה של ה"איום הדמוגראפי", אחקור את סוגית החופש – האמיתי או המדומיין של אימהות (כמו למשל הגשמת/אי-הגשמת 'רשת הזהויות' הנשית באמצעות האימהות וויתורים על מאפייני הזהות העצמית הטרום-הורית) – ועוד.

לטענתי, להבדיל מן האוכלוסייה הקווירית בישראל, נשים ישראליות רבות שאינן רוצות ללדת עדיין חשות כמי שנתונות בארון. משום כך המדיה המקוונת, להבדיל מן המדיה הכתובה, המיינסטרימית, מהווה פרקטיקה נשית-פמיניסטית המאתגרת את החשיבה ההגמונית הרווחת, המדירה מן הנורמה נשים שאינן רוצות בילדים ומתייגת אותן כסוטות, כ"אחרות הנצחיות". לטענתי, הדרתן של נשים שאינן מעוניינות להתרבות מן השיח החברתי הופכת אותן מסובייקט לאובייקט, היינו, ל"אחר הנצחי", כפי שהגדירה זאת דה בובואר (1949) [2002]. לפיכך אני סבורה כי חקר המדיה המקוונת בכל האמור בסוגית בחירתן של נשים ישראליות שלא ללדת, יאפשר להנהיר את המגוון הכרוך בחוויות נשיות שונות וברצונות נשיים שונים ויסייע הן להדברת התיוג השלילי הרווח והן להעצמתן ולהיחלצותן מן הארון – המטפורי והממשי כאחד.

מחקרי העתידי ישלב מספר תחומי ידע: חקר סוציולוגי והיסטורי ממוקם, מנקודת ראות פמיניסטית ביקורתית . עקב הלקונה בחקר הישראלי בכל האמור בנשים שאינן רוצות ללדת/לגדל ילדים (עד כה התפרסמה בישראל עבודת תזה אחת שהוקדשה לנשוא, דונת (2007).
בכוונתי למלא את החסר באמצעות השוואה בין המתרחש בזירה הגלובאלית והלוקאלית. ברמה המטא-תיאורטית, מחויב המחקר לבדיקה מבעד לעדשה רלטיביסטית. היינו, ניסיון להמשיג את המציאויות והזהויות הנשיות של נשים אירופיות וישראליות שאינן רוצות ללדת/לגדל ילדים באופן רבגוני, תוך התמקדות במיקום ההיסטורי והתרבותי השונים של כל אחת ואחת מהן בניסיון להימנע מאפיונים חד-ממדיים ומגבילים. בדיוק כפי שלא ניתן להצביע על קבוצה אחידה, אוניברסאלית של "נשים" או "נשים מטופלות פריון", כך לא ניתן להצביע על קבוצה/ות מוכללת של "נשים ישראליות/בריטיות שאינן רוצות ללדת/לגדל ילדים". אדון אפוא בתפיסה של ריבוי זהויות, שלפיה בני אדם בכלל ונשים בפרט אינם מקובעים אלא מצויים בהתהוות דינאמית

אטען כי נשים שאינן רוצות ילדים נתונות בתהליך של הבנייה זהותית-גופנית מתמדת (Becoming), (העליון 2004, בירקי 1996). ואינן רואות בזהות הנשית דבר מה קבוע, הנותר ללא שינוי לאורך זמן. (כך למשל כמה מן המתדיינות בפורום של תפוז, סבורות כי העובדה שאין הן מעוניינות בילדים עכשיו אין פירושה שלא ישנו את דעתן בעתיד). לטענתי, קהילות מקוונות מסייעות לנשים ליצור זהויות "נזילות" (פרגמנטריות או משובררות) המשתנות תדיר, כשעקב כך זהויותיהן אינן בבחינת השתקפות גרידא של שיחים חברתיים הגמונים ופרקטיקות המופעלות על ידי אותם שיחים (Gergen, 1991, פוקו)

עודכן 28/11

  1. ב-1990 היו במדינת ישראל 24 מרפאות לפריון באוכלוסיה שמנתה כ-5.5 מיליון תושבים (סקר בריאות נשים בישראל, 1996) []
Share

רונית ליברמנש היא סופרת (במשבר כתיבה), בעלת MA בלימודי מגדר בהצטינות מהתוכנית ללימודי מגדר בבר-אילן. ומלגאית נשיא שתתחיל את הדוקטורט בעוד חודשיים.

לאתר של רונית ליברמנש | כל הרשומות מאת

FireStats icon ‏מריץ FireStats‏