ארכיון

רשומות עם הטג ‘קהילת מגדר’

סיכום מושב קהילת מגדר בכנס האגודה הסוציולוגית

סיכום  מושב קהילת מגדר בכנס האגודה הסוציולוגית

27.2.2012

יו"ר: ד"ר מיטל עירן יונה, ד"ר יוכי שלח

 

כמסורת הכנס הסוציולוגי, גם בכנס ה-43 של האגודה הסוציולוגית הישראלית, שנערך בפברואר 2012 באירוח האוניברסיטה העברית, בירושלים, נערך מושב של קהילת מגדר.  נושא המושב השנה היה: לחקור מגדר בישראל.

אנו מבקשות להודות למרצות שנענו לאתגר שהצענו והציגו במושב סדרת ההרצאות מצוינות: פרופ' חנה הרצוג, ד"ר ענת הרבסט, ד"ר אורלי בנימין, ד"ר מנאר חסאן וד"ר חנה ספרן.

יחסי מגדר בישראל התעצבו לאורך השנים בזיקה לאפיוניה הייחודיים של החברה הישראלית: הקבוצות החברתיות, האתניות והלאומיות המרכיבות אותה (על השסעים והזיקות שביניהן), ההיסטוריה של העם היהודי בישראל ובתפוצות והיסטורית הסכסוך היהודי-ערבי באזורנו, האידיאולוגיה הלאומית שלאורה צמחה החברה הישראלית, התרבות והערכים המאפיינים את הקבוצות האתניות והלאומיות השונות המרכיבות אותה, וכיו"ב.

חקר המגדר בישראל הלך והתרחב בשני העשורים האחרונים,  במקביל נפתחו בעשור האחרון תוכניות ללימודי מגדר ברוב האוניברסיטאות ובחלק מהמכללות בישראל, והנושא נחקר בראייה אינטר- דיספלינארית, מתוך הכרה במגדר לא רק כקטגוריה לניתוח אלא "כמשטר דעת וסדר חברתי ממוגדר"[i] החודר אל כל תחומי החיים החברתיים ומבנה אותם.

לצד קורפוס הולך ומתרחב של מחקר והגות  פמיניסטית שנכתב ברובו במערב, הצטבר בשני העשורים האחרונים בסיס ידע נרחב על ההקשר הישראלי, בתוכו מחקרים הבוחנים את יחסי מגדר במשפחה, בשוק העבודה, במערכת החינוך, בפוליטיקה, בזירת המשפט, בספרות ובקולנוע, בתקשורת ועוד. מחקרים אלו מבקשים לנתח את הסדר המגדרי הקיים בישראל ולהצביע על ההתנסויות המגדריות השונות של נשים ממעמדות  שונים ומקבוצות אתניות, דתיות ולאומיות שונות בישראל.

במושב זה ביקשנו לבחון את השאלה – מה ייחודי בהקשר הישראלי של חקר המגדר, ובהתייחס לכך מה המשמעות של לחקור מגדר בישראל?

השאלה שעמדה במוקד מושב זה הינה כיצד מעצב ההקשר הישראלי הייחודי את יחסי המגדר בחברה הישראלית, כפי שאלו באים לידי ביטוי בזירות חברתיות שונות, ואילו אתגרים/שאלות מזמן ההקשר המקומי – לחוקרות וחוקרי מגדר בישראל?

 סיכום המושב:

כל אחת מההרצאות, האירה פן אחר של הנושא שעמד במרכז המושב ופקחה את עינינו באשר לאופנים בהם נוצרו ומתעצבים יחסי מגדר בהקשר הישראלי, ועל ייחודיותו של ההקשר הישראלי בעיצוב יחסי המגדר.

הרצאותיהן של פרופ' חנה הרצוג וד"ר מנאר חסן בחנו את שורשי המשטר המגדרי בחברה הישראלית  כממוקמים בתהליכים היסטוריים שהתרחשו בתקופת היישוב ולאחר הקמתה של מדינת ישראל. פרופ' חנה הרצוג הצביעה על מיסוד הרבנות הראשית במהלך שנות ה 20' – כתהליך שהוביל למיסוד בחוק של קטגוריות מגדריות ואתניות והפך את המבנה הפטריארכאלי ואת כפיפות הנשים לגברים לחלק בלתי נפרד מכינון הסדרי הישוב היהודי ולימים המדינה.

ד"ר מנאר חסן, הצביעה על תהליכי דה-אורבניזציה שעברה החברה הפלסטינית מאז הקמתה של המדינה וביקשה לקשור בינם לבין שינויים חברתיים, בתוכם: התחזקות המערכת הפטריארכאלית-חמולתית, נסיגתן של הנשים הפלסטיניות אזרחיות מדינת ישראל מרוב הפעילות הציבורית, ושינוי לרעה ביחסי מגדר.

הרצאותיהן של ד"ר אורלי בנימין וד"ר ענת הרבסט, עסקו בהווה. שתיהן קשרו בין תהליכים של גלובליזציה והשפעה של האידיאולוגיה הנאו-ליברלית – על ישראל, לבין מעמדן של נשים עובדות בישראל בת זמננו.

ד"ר אורלי בנימין, בחנה כיצד תהליכים אלו, פוגעים בצורה שיטתית בהישגי תנועת הנשים ותנועות העובדים בישראל. אורלי קוראת לחוקרות מגדר בישראל לחשוף את המפגש בין המוסדי והאישי המתרחש בהקשר של הנאו-ליברליזציה, כאמצעי להבין כיצד פועלים דיכויים מוצלבים ותהליכי רה-מיגדור בעולם העבודה והכלכלה הישראלית. לאור דבריה ביקשה אורלי לבחון אילו אתגרים  מזמן ההקשר המקומי – לחוקרות וחוקרי מגדר בישראל?

ד"ר ענת הרבסט בחנה את האופן שבו משפיעה האידיאולוגיה הנאו-ליבראלית על עיצוב תפיסות חברתיות, בישראל של שנות האלפיים. דרך המקרה של מאבק האמהות החד הוריות , ענת עמדה על האופן שבו מדיניות המדינה כלפי המשפחה מכוננת קטגוריות ממוגדרות. ההשוואה למקרה האמריקאי האירה את ייחודיות ההקשר הישראלי.

ד"ר חנה ספרן, הסיטה את המבט שלנו מחקר המגדר-  לשאלה אודות לימודי מגדר, עצם קיומם ומשמעותם בהקשר המקומי. דרך בחינת ההיסטוריה של התחום מחד, ומצבם של לימודים אלו באקדמיה היום, מאידך, ביקשה חנה להאיר שאלות מוסריות ותיאורטיות הנוגעות לעצם קיומם של לימודי מגדר בתוך עולם אקדמי, כאשר הם עוסקים במידה רבה בערעור בסיס הידע שלו, וביציאה כנגד הסדר החברתי והמגדרי הקיים, שהאקדמיה מהווה חלק בלתי נפרד ממנו.

לסיכום, הרצאות השונות שהוצגו במושב  – הביאו לידי ביטוי תובנות חשובות באשר לאופני הייצור והמיסוד  של המשטר המגדרי בהקשר הישראלי, כמו גם ציינו כיווני מחקר חשובים לחוקרות מגדר, ושאלות שחשוב שימשיכו וישאלו בחוגים ובתוכניות ללימודי מגדר בישראל, ולא רק בהם.

בהזדמנות זו אנו מבקשות להודות לכל מי שאפשר את קיומו של יום העיון הזה: לבית הספר לאמנויות של סמינר הקיבוצים, על האכסניה והעזרה הרבה; לאגודה הסוציולוגית הישראלית שמשמשת לנו בית אקדמי נוסף; למרצים ולדוברים שהיו מרכזו של יום העיון; לכם, קהל החוקרות והחוקרים שבאו לשמוע; ולבסוף, לסטודנטיות רעות חג'ג', רעות גורג'י וטל נמני, שתרמו זמן ומאמץ לקיומו של יום זה.

 

ובאשר להמשך:

קהילת מגדר פועלת במהלך כל השנה באמצעות מספר במות. אנחנו מזמינות אתכן להשמיע את קולכן מעל הבמות השונות של הקהילה : לפרסם רשימות בבלוג קהילת המגדר, לכתוב על הקיר של דף הפייסבוק שלנו ולצייץ בטוויטר.


[i] כפי שטענו דפנה יזרעאלי, אריאלה פרידמן, הנרייט דהאן-כלב, חנה הרצוג, מנאר חסן, חנה נוה וסילביה פוגל-ביז'אוי, במבוא לספרן החשוב:"מין, מיגדר פוליטיקה", אשר עסק בנשים בישראל מנקודת מבט אקדמית-פמיניסטית וביקש להצביע על אופיו הייחודי של המשטר המיגדרי בישראל. הספר יצא לאור בשנת 1999, בהוצאת קו אדום,הקיבוץ המאוחד.

Share
FireStats icon ‏מריץ FireStats‏