ארכיון

רשומות עם הטג ‘תקשורת’

קול קוראת למשלוח תקצירים להרצאות בכנס – אַת: שלושים שנות מחקר תקשורת פמיניסטי בישראל

 לפני כשלושים שנה נבטו בישראל ניצניו של חקר תקשורת הנגזר, מבוסס ומושתת על עקרונות פמיניסטיים ומבטא את רוחו של הפמיניזם[1] ודרך תפיסתו את העולם החברתי והמציאות הסמלית. בזכותן של חוקרות חלוצות[2], שעסקו לא רק במחקר ובהוראה פמיניסטיים, אלא גם טיפחו דורות חדשים של חוקרות צעירות, השתרשה פעילות הגותית ומחקרית זו. במהלך השנים רעיונות פמיניסטיים חלחלו אל תוך חקר התקשורת בארץ החל מבחינת מעמד האישה בטקסטים תקשורתיים ובתהליכי ייצורם, דרך מתודולוגיה בהשראה פמיניסטית וכלה בדפוסי צריכת תקשורת של קבוצות מיעוט אחרות.

 אי-לכך, מצאנו לנכון לערוך כנס בו יוצג המיטב של המחקר הפמיניסטי העכשווי בתקשורת. הכנס יתקיים בתאריך 20 בנובמבר, 2011, באוניברסיטת תל אביב. בכנס יהיו מושבים של הרצאות שעברו 'שיפוט עיוור' ומושב מליאה. מושב המליאה יוקדש לציון תרומתה של פרופ' דפנה למיש לתחום זה.

אנחנו פונות כעת לקהילת החוקרים והחוקרות (החל מתלמידי/ות מחקר לתואר שלישי) בבקשה לקבל תקצירים להרצאות במגוון תחומים הנושקים ו/או הנגזרים מן הפמיניזם ו/או מובְנים מהנחות המוצא שלו. התקציר יכלול 300-500 מילים וכַמקובל יסקור בתמציתיות את הרקע התיאורטי, כלי המחקר, המימצאים והמסקנות. במסמך נפרד יש לשלוח פרטים אישיים של המחבר/ת (כותרת ההרצאה, תפקיד ושיוך מוסדי ופרטי התקשרוּת). יש להימנע מזיהוי פרטי המחבר/ת בתקציר. התקצירים יישַפטו כמקובל בתהליך של חסיון-כפול. נא לשלוח את התקציר ודף המידע האישי עד לתאריך 31 ביולי, 2011, לאורנת טורין: ornat@gordon.ac.il

          בברכה,

נלי אליאס                     סיגל ברק-ברנדס

אורנת טורין                  הגר להב

עינת לחובר                   אריאל פרידמן

עמית קמה                    לימור שיפמן

 


[1] השימוש במונח "פמיניזם" בלשון יחיד נועד לשם הקלה בקריאה ואיננו משקף תפיסה אחידה, כאילו מדובר בישות אחת, שגבולותיה קשיחים או ברורים-מאליהם.

[2] כל המערכת הסמלית של התרבות שלנו, על אוצר המלים והדקדוק של שפתנו, מעניקה יוקרה לגבריות. לראיה, השפה העברית היא שפה מְמוּגְדֶרֶת: בכל מבע מילולי טמונה אידיאולוגיה פטריארכלית. אי-לכך, בחרנו לנקוט בלשון נקבה על מנת להצביע על הטיה זו.

Share

מ'אישה יפה' ל'בלו נטלי' – כנס זנות בישראל

במסגרת יום האישה הבינלאומי התקיים בבית הספר לאמנויות של סמינר הקיבוצים הכנס שכותרתו: "מ'אישה יפה' ל'בלו נטלי' – כנס זנות בישראל". מטרת הכנס הייתה להעלות את נושא הזנות בישראל, כתופעה מודחקת ומוכחשת, למרכז התודעה החברתית, התרבותית והחינוכית, באקדמיה ובכלל. הכנס שימש במה לקולן המושתק של נשים בזנות, באמצעות מגוון קולות וייצוגים – מתוך השטח, הפוליטיקה, האקדמיה והאמנות. מעבר לכך, הייתה זו הזדמנות חשובה לאפשר לסטודנטים וסטודנטיות מבית הספר לאמנויות של סמינר הקיבוצים ומתכנית המגדר של מכללת בית ברל לשמוע קולות אלו, להיחשף לממדי תופעת הזנות בארץ ולהביע את דעתם, בעיקר בנוגע לדרך בה מיוצגת הזנות באמנות. בפרפרזה על דבריה של לורה מאלווי, בחיבור עונג חזותי וקולנוע נרטיבי, מ-1975, ניתן לומר כי מטרה נוספת של הדיונים בכנס היא לנתח את הדימויים הקשורים בזנות על מנת "להרוס את העונג" שהם מספקים לאלו, המוצאים בכך עונג.

 

את הכנס הנחתה ד"ר קציעה אלון מהתכנית למגדר במכללת בית ברל. בתחילתו ניתן לח"כ זהבה גלאון אות הוקרה על פעילותה הפרלמנטרית והציבורית למיגור תופעת הסחר בנשים בישראל.

במהלך הכנס התקיימו שלושה מושבים:

1.      מושב ראשון: זנות וחברה: ח"כ זהבה גלאון תיארה את הסחר בנשים בישראל בפרספקטיבה של עשור; ד"ר אסתר עילם, מייסדת "אנחנו שוות" למען זונות ולינדה, מייסדת הקואליציה נגד סחר בנשים בישראל ומייסדת ופעילה בתנועת "אחותי", תיארו ממצאים מהשטח, על עבודתן למען זונות בישראל; ד"ר לאה גרינפטר גולד, יו"ר ומייסדת "מכון תודעה" לחקר תופעת הזנות וסחר הנשים בעולם הרצתה על מה שבין אפולו וזנות – מכון תודעה: ממושג עמום לתהליך יוצר משמעות; המשפטנית רעות גיא, המשמשת מנהלת תחום קצה ונערות במטה עמותת "עלם" עסקה בשאלה מה בין זהות מינית, זהות מגדרית וזנות?; ואילו ד"ר נעמה ריבלין זאבי, מנהלת "סלעית" – פרויקט סיוע לנשים במעגל הזנות שוחחה על נשים במעגל הזנות: ההשלכות הנפשיות והשיקום.

 

2.      מושב שני: מאישה יפה לבלו נטלי: ייצוגי זנות בספרות, בקולנוע ובטלויזיה: עודד לוטן, במאי הסדרה "בלו נטלי" וגיא סידס, התסריטאי ויוצר הסדרה, תיארו את עבודת התחקיר שקדמה ליצירת הסדרה; ד"ר טלי ארטמן מהאוניברסיטה העברית העלתה את השאלה האם זונה יכולה להיות סובייקט?; עדי שורק, עורכת סדרת "ושתי" ברסלינג קראה מתוך ספר העדות "הצד המואר של הירח, מעולמה של אישה צעירה במעגל הזנות בישראל"; ד"ר יוכי שלח, מסמינר הקיבוצים דיברה על סינדרלה הזונה: על זנות ופנטזיה בסרט 'אישה יפה'.

 

3.      מושב שלישי: מאשפות ירים ציון: ייצוגי זנות באמנות: סיון שטאנג ומרב מרודי, עורכות המגזין מיס.יוז דיברו על עקבות של מיניות נסחרת: ייצוגי זנות באמנות ישראלית; נטלי פרוסט, ממגזין מיס.יוז: הציגה עבודות של נשים בתעשיית המין עושות אמנות; מיכל ריבלין, אמנית בין תחומית תיארה את פרויקט "דוב זונה"; יואב ויס, שירי אסא ושירה פטל  תיארו את פרויקט "החלפת סדינים"; ולורן מילק, משוררת וסופרת קראה קטע מתוך הסיפור "מאשפות ירים ציון".

 

Share
Categories: אירועים Tags: ,
FireStats icon ‏מריץ FireStats‏